111
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
באדר"נ יי -- והלא לפי הביאור הנ"ל צ"ל בהיפך : קב"ע וביטול (שתרומת האדנים") שמצד עצם הנשמה הרי הוא ענין השייך לכל בן ובת ישראל וגם לקטנים, משא"כ עבודה מסודרת בכחות פנימיים ומקיפים (,תרומת המשכן") שעיקר ענינה לא יתכן אלא בגדול וכו', באיש שכוחותיו הפנימיים הם בשלימות ובדרגא המתאימה לעבודה פנימית.
ועוד צריך להבין: הציווי +העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט"* י"א 5 שהוא מכוון לתרומת מחצית השקל שלצורך האדנים -- שההפרש בין ,עשיר" ו;דל" ברוחניות הוא, כמארז"ל **, .אין עני אלא בדעת" - וא"כ מהו הטעם שהחילוק שמצד כוחות הפנימיים הזכירה התורה (אפילו אם הוא בדרך שלילה) דוקא גבי תרומת האדנים, קב"ע. שמצד עצם הנשמה ? -- ולכאו' לא הול"ל אלא שכיא צריך ליתן סכום שוה (מחצית השקל) ותו לא.
ויובן כל זה בהקדים לבאר בסדר עבודתו של האדם במשך כל היום -- עשיית המשכן הרוחני שבתוך כאו"א והקמתו :
עבודת היום מתחילה ב,מודה אני" שאומר מיד כשניעור משנתו, קודם נטיי, כשעדיין טומאה שרוי' עליו". והטעם **: כי +מודה אני" הר"ז הודאה
=
3) פי"א. וראה גם אוה"ח ריש פרשתנו פסוק ב. צפע"ג מהדיית (להגאון הרגאצאוי) ג 4ב
6% תשא ל, ט.
5 תיק בירושלמי שקלים שם.
66) נדרים מא, א.
7) שו"ע אדה"ז מהדו"ק ס"א, ס"ה. מהדו"ת שם ס"ו, סידור אדה"ז בתחלתו.
8) אף שבפשטות הטעם שאפשר ל" אומרו קוום נט"י הוא לפי שלא גזכר
תרומה א
וקב"ע הבאה מצד עצמות הנשמה ששם אינה מגיעה ואינה נוגעת שום טומאה וכו' י:. ומהאי טעמא גם מובן שבחינה זו שייכת ונמצאת בכל אחד ואחת מבנ"י, אנשים. נשים וטףי
ואחרי הקדמת ההודאה מתחיל סדר העבודה הפנימית דק"ש ותפלה (אלא שצ"ל הכנה לזה -- ולכן מקדימים לזה פסד"ז ברכות ק"ש כן""): ומביהכ"נ לביהמ"ד:* -- לימוד התורה, ואח"כ העבודה במשך כל היום כולו הבאה באופן של ,הנהג בהם מנהג דרך אר?" :?.
הרי מוצאים אנו בזה ענינים הפכים: מצד אחד, הנה החיוב דק"ש (ותפלה ')
הערות
- 1. במודה אני שום שם (ראה בהמסומן בהערה הקודמת) -- היינו שהוא למטה מבחינת השמות, אבל בפנימיות הענינים מה שאין בו שום שם (ואפשר לאומרו קודם נט"י) היא לפי שהודאה זו שבאה מבחי' עצם הנשמה היא לעצמותו ית' דלא אתפס בשם. דוגמא לדבר -- זה שלא נמצא שם במג'א. (ראה בארוכה קונטרס ;ענינה של תורת החסידות" סי"א).
- 9. ראה היום יום ע' יט.
- 0. ראה שו"ע אדה"ז או"ה ר"ס 6 ןיה הקל קל (הקדמת הסייור). תו"א א, ד ז, ד (בנוגע לפסוד"ז). ל, ב. לקו"ת האזינו עז, ד (בנוגע ברכות ק"ש). ובכ"מי
- 1. סוף ברכות.
- 2. שם לה, ב. וראה שו"ע אדה"ז או"ח סי' קנה"קנו,
- 3. הינו נוסח הקבוע ג"פ בכל יום. דלהדיעה דתפלה היא מדאורייתא (רמב"ם ריש הלכות תפלה) הרי מספיק מה שהנשים אומרות מיד בבקר סמוך לנטילה אזו בקשה, ומן התורה יוצאות בזה, ואפשר שאף חכמים לא חייכום יותר (מ"א או*ת סי' קו סק"ב, שו"ע אדה"ז שם ס*ב). ולהסוברים דתפלה דרבנן (רמב"ן בסהמ"צ מצוה ה' וכן דעת רוב הפוסקים -- מ"א שם) מה שהנשים מחויבות בתפלה היא לפי שהיא בקשת רחמים (ברכות כ, כ5, שו"ע אדה"ז שם). ואי"ז ענין העבודה המדובר בפנים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.