106
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
106 לקוטי להדגיש שבין שנא' ,אם" בין שנאמר ,ואם" -- בשניהם חל ומחדש כללן של ר"י.
ורש"י, לשיטתו, מוכרח לומר כן:
בפסוק ,מזבח אדמה תעשה לי גו'*"" (שלפני פסוק ,ואם מזבח אבנים גו'"), שהמדובר בו במזבח שבנו ישראל במדבר, מביא רש"י בי פירושים : ,מחובר באדמה שלא יבננו ע'ג עמודים. ד"א, שהי' ממלא את חלל מזבה הנחושת אדמה בשעת חנייתן".
הנה לפי פי' הב' הי' אפייל לכאורה שפסוק ,ואם מזבח אבנים גו'" בא בהמשך לפסוק שלפניו והוא רשות, ופירושו : שאם תמלא את המזבחה שבמדבר (לא באדמה אלא) באבנים, ,לא תבנה אתהן גזית גו'". אבל לפי' הא' הרי א"א לפרשם כהמשך אחד, כי אין ענינם שוה: +ואם מזבח אבנים גו'" מיירי בהמזבח עצמו, משא"כ בפסוק שלפניו (,מזבת אדמה") שלפי פי' הא' המדובר באופן בנייתו של המזבח, והיות שפירושו זה הוא הראשון ( = העיקרי), הרי מובן שרש"י (לשיטתו) מוכרח לפרש את הכתוב .ואם מזבח אבנים גו'" בתור חובה וציווי חדש, היינו שיבנו מזבת לאחרי שיעברו את הירדן (ולא קאי על וה שבנו במדבר).
וזהו הטעם (נוסף על הנ"ל -- שנוגע לפי' ,אם כסף") שרש"י מביא דברי ר'י בשם אומרם בפ' יתרו: לרמז דפירושו בפסוק דיתרו ,ואם מזבח אבנים גו' " (שה,ואם" לא בא כהמשך להפסוק שלפניו, וכי אין ענינו רשות, אלא חובה) יתבאר בזה שר' ישמעאל
5 יתרו כ, כא,
נושפטים ג
אמרו, כי ר"י הוא הסובר ש,מזבח אדמה" פירושו ,שלא יבננו ע"ג עמו" דים"*. ולכן לשיטתו א"א לפרש ש" .אם מזבח אבנים גו'" בא בהמשך ל,מזבח אדמה גו' * שלפניו כנ"ל (ושהוא רשות), ולכן עכצ''ל שאין המדובר בו במזבח הנחושת שבנו במדבר אלא בחובת עשיית מזבח אבנים בכניסתם לארץ.
י. אמנם עדיין הי' מקום לדתוק ולומר שאף שעשיית מזבח אבנים חובה היא בכ"ז ,ואם מזבח אבנים וגו' * רשות הוא:
אם נאמר ש(לפעמים) הלבינה היא ג'כ בכלל ,אבן"'י, הי' אפ"ל שה" חובה (האמורה במקום אחר) לעשות מזבח אבנים אינה שוללת מזבת של לבנים. היינו שהרשות לעשות המזבת של אבן או של לבינה. ולפי זה יש מקום לפרש ה,אם" כמשמעו (רשות): ,ואם מזבח אבנים (ולא של לבנים) תעשה לךי, לא תבנה אתהן
6 מכילתא עְה"פ.
זב3) ואף שע"ד ההלכה אין הלבינה בכלל אבן (ראה מג"א סי' קלא, סק"כ וראה במכילתא שהובא בהערה שלאח"ז) הרי מזה שלא פרש'"י עֶה"פ ,ותהי להם הלבגה לאבן גו'" (נח יא, 2) שהלבינה הי' תחת האבן (כראב"ע, ועוד (שם). וכן במ"ש ,(והחמר הי' להם) לחמר" פרש"י לטוח הקיר, ולא ,תחת טיט* כבראב"ע, ועוד שם) מוכח שמפרש ,ותהי להם הלבנה לאבן" כפשוטו שהלבינה (היינו החומר שממנו נעשה) נת" קשה ונעשה אבן (ראה בפי' הר"ן עה"ת : ותהי להם הלבנה לאבן, כלומר, שמצאוה חזקה ומקשית). והיינו שבפשש"מ הלבנה ג"כ נקי אבן:
68 ואה במכילתא עה"פ ,ואם מזבה אבנים גו'": ומה ת"ל ואם מזבח אבנים אלא רצה של אבנים יעשה, של לבנים יעשהי
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.