104
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
14 לקוטי אלא רשות, ומשו"ז נאמרה בל' ,אם כסף תלוה גו' *, שבפשטות משמעותה .רשות".
ולכן מעתיק רש"י ,את עמי" שעי"ז שולל הפירוש הנ"ל, וכמו שמפרש אח'כ ,וזה משמעו, אם כסף תלוה -- את עמי תלוהו ולא לנכרי כו' ", והיינו שהמדובר בכתוב זה הוא רק בהלואה לבן ישראל *:, ולכן עכצ'יל ש,אם" האמור כאן חובה הוא ולא רשות.
אמנם לאחרי כל זה, יש עדיין טעם אחר (כדלהלן) יי לפרש ש,אם" האמור כאן הוא ,רשות" ולא ,חובה" -- ולשלול זה באה הוספת רש"י: ,ר' ישמעאל אומר כן'"", היינו שא"א לומר כן כיון שהמדובר בר' ישמעאל (ושיטתו) -- וכפי שית' להלן.
חי בפ' המן" (שכבר למדה התלמיד) מסופר, שמשה רבינו ציוה לבנ"י שיניחו מהמן +מלא העומר ממנו למשמרת לדורותיכם גו' ". ופירש"י (לדורותיכם): ,בימי ירמי', כשהי' ירמיי מוכיחם למה אין אתם עוסקים בתורה, והם אומרים נניח מלאכתנו ונעסוק בתורה -- מהיכן נתפרנס, הוציא להם צנצנת המן, אמר להם כו' בזה נתפר-
8 ומ"ש ברש"י לפג'ז ,עמי ונכרי עמי קודם" עכצ"ל שאין כוונתו של רש"י שהלוואת הנכרי הוא בכלל ,אם כסף תלוה" (שהרי כתב אח"כ ,ולא לנכרי") אלא שלהיות ש,לעמי" חובה להלוות מ,אם כסף תלוה" ולנכרי -- רק רשות, הרי מובן ש,,עמי קודם", ואינו דומה ל,עני ועשיר -- נֶני קודם", וכמו שחילקם רש"י אח"כ, אלא שבתחילה מפרש הענין בכללות, ואח"כ מפרט ומחלק בין עשיר לנכרי.
9) אלא שאינו פשוט כ"כ (לבן חמש למקרא) -- ולכן גם שלילה שלו באה ברמז -- וכמשנ"ת כמה פעמים.
9 בשלח ט, לב.
משפטיםג
נסו אבותיכם. הרבה שלוחים יש לו למקום להכין מזון ליריאיו".
ולכאורה מוכח מפירושו זה, כי כל איש מישראל אין לו להתעסק בעניני העולם בשביל פרנסתו:; כ"א יעסוק בתורה והקב"ה יזמין לו פרנסתו בדוגמת המן. ומובן, שכאשר הנהגתו היא כהוראת התורה -- בהתמסרות שלמה ואמתית לתורה ומצותי' -- הרי גם פרנסתו המזומנת לו מהקב"ה היא שלמה, בכל צרכיו, ובמילא לא יצטרך גם לגמ'ח -- ובדוגמת אוכלי המן. ואם אין פרנסתו מצוי' בשלימות וזקוק ללוות, הרי זה גופא מוכיח שלא התנהג כדרישת התורה (אלא עסק בעניני העולם והשתדל בפרנסתו בדרך טבעי).
לפ"ז הי' אפ"ל ש,אם כסף תלוה גו' " אינו ,חובה": המקיים ציווי והוראת התורה -- לא יצטרך לגמ'ח ולא משתעי בי' קרא; ועכצ"ל שהמדובר הוא בזה שאינו מתנהג ע"פ ציווי התורה, וא"כ
א) ה"ז בלתי רגיל שבן-ישראל יתנהג היפך מהוראת התורה (בכללות סדר והנהגת חייו) -- ובמציאות בלתי רגילה אין מתאים הל' של ,חובה", כג"ל סיון
ב) מכיון שהוא חטא ופגם וכו' ייל שאין חובה להלוות לו, כ'א רשות וכו'.
ועפ"ז מנ"ל ש,אם כסף תלוה גו * הוא ,חובה" שלא כבכל (לבד ב) המקומות בתורה +
ולכן מקדים רש"י שמאמר זה -- ר' ישמעאל אמרו :
במס' ברכות :3 מצינו מחלוקת בין ריי ורשב"י: שאספת דגנך*י מה
1) לה, ב. 2) עקב 6 יק
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.