103
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ביכורים גו' *, וכותב ,הרי אם משמש בל כי כו' ", והיינו -- ,כאשך"5, הביא דוגמא מ,אם יהי' היובל גו' ", לפי שגם שם משמש בל' ,כאשר"**, כנ"ל. (אבל ודאי שאין כוונתו להשוותן גם בענין של ,חובה', שהרי .אם יהי' היובל" לא ניתן להתפרש לא לרשות ולא לחובה, וכנ"ל).
וכן בפסוק ,אם כופר יושת עליו גו' * יי, שאין ;אם" שבו נכלל בין המנויים דר' ישמעאל. אעפ"י ש;זה משפטו שישיתו עליו ב"ד כופר" - מ"מ לא שייך לומר שהוא ,חובה":
הגדר ד,חובה" שייך רק בדבר הבא במצב רגיל ובתנאים מצויים, שאז מתאים לומר שעל האדם מוטל חיוב
66 ומה שוש מביא דוגמא מפסוק זה דוקא (ולא מפסוקים ,ואם מזבח אבנים", .אם כסף הלוה" שכבר למדם התלמין) י"ל
א) בפסוק זה מוכַח מתוכו שפירושו .כי", שהרי היובל בא ממילא בהגיע הומן, (משא"כ בפסוקים הנ"ל שצריך הוכחה ממק"א שהם חובה).
ב) הצד השווה שבפסוקים ,ואם תקריב גו'י, ,ואם יהי" היובל גו'" שבשניהם בא הפועל מיד אחוי מלת ,ואם", משא"כ במקומות הנ"ל, ראה לעיל הערה 25,
משפטים ב
לעשות דבר מסויים; אבל בנדו"ד הרי כל ענין הכופר הוא בנוגע למציאות של מקרה (בלתי מצוי, ויתרה מזו -- היפך סדרו של עולם), שכאשר ,יגח שור גו' והמית איש גו' (א) זה משפטו כו'" -- ולכן אין שייך לומר שמשפט זה לחייבו כופר הוא בגדר הטלת ,חובה" על הב"ד, ובפרט זה -- אינו דומה להג' שבמאמר ר"י.
אמנם בפירושו של תיבת ,אם" הנאמר בכופר, היינו לענין הוודאות שבו (לאחרי שכבר המית שורו כו), אינו שונה מאלו שבמאמר ר"י - ולכן פירש רש"י שם: ,אם זה אינו תלוי וה"ה כמו ,אם כסף תלוה" לשון אשר כן'"*
זו ומעתה יש לבאר הטעם שרש"י מעתיק מהכתוב גם את המלים ;את עמי":
דהנה אף שגמ"ח היא מצוה וחובה, עדיין הי' אפשר לומר ש,אם" זה פירושו רשות -- היינו אם נאמר (בכדי ליישב את הל' ,אם") שהכתוב מיירי גם בהלואה לנכרי, ושהיא אינה
זג) ומ"ש הרא"ם ש,אם" זה אנו בין הג' המנויין לפי שהיא חובה התלוי' בדבר (,כי יגח גו' "), ואיגה ענין שיבוא בהכרח, ולכן אינה כהוודאות של הג, לבד זאת שצע'ג איך אפשר לחלק בהודאות שבהם כולעיל הערה 12, הרי אין זה מספיק שהרי גם ,אם כסף תלוה* תלוי בזה שיהי' ענ', ואינו ענין שיבוא בהכרח (וכמו שהקשה במשפול לדוד -- ודוחק לחלק בין עגין הקרוב יותר לודאי לזה שאיגו קרוב כ"כ לודאי).
וגם מ"ש במשכיל לדוד שחובה שייכת רק כבשעליו לחזור אחר איזה ענין, משאיכ כאן שאדרבה עליו לשמור שורו -- אינו מובן שהרי אין המדובר בחובת האדם ששורו הזיק, אלא בחובת ב"ד לחייבו לשלם כופר. ועכצ"ל כבפנים שאעו נק' חובת ביד כיון שבא רק במקרה בלתי רגיל כו
הערות
- 5. ומ"ש רש"י כאן ש,אם משמש בל' כי" ולא בל' ,כאשר" כבשאר המקומות, ייל שכיון שכבר פרש"י (וירא יחי טו) שבי משמש בד' לשונות", הרי מובן שאם יש מקום לומר ש,אם משמש בל' כ" - שפיר טפי, כי אז מובן זה שגם ,אם" משמש בכמה לשונות (ראה ברא"ם וגו"א).
- 2. אלא שבשאר המקומות אא"פ לרשייי לפרש ש,אם" משמש בל' ,כי" בי במקומות ש,כי* פירושו ,כאשר" הנה הפועל בא מיד לאחרי תיבת ,כי* (כמו בפ' ויקרא : ,כי יקריב* (א, ב) ,כי תקריב (ב, א. ד) ,כי תחטא" (ד, ב ה, א י כא)) ולכן כאן שנא' .ואם תקריבי" (ש,ואם" סמוך להפועל) שייך לומר בלי ,כי" משא"כ ב,ואם מזבח אבנים תעשה", .אם כסף תלוה".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.