102
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
12 לקוטי מביא כתוב דחיוב זה בנוגע למנחת העומר (כנ"ל ס"ב) -- כי בהבאת פסוקים אלו בנוגע לגמ''ח ומזבח אבנים אינו מתכוון (לההוכחה, שהם חובה) אלא להדגיש ולהודיע, שהציווים שבהם -- נאמרו להלן, ושמצוותם טרם ידועה (מכתובים שנאמרו לפני ,אם כסף תלוה" ו,אם מזבח וגו' "; ואשר לכן א"א לפרש ,אם" -- תנאי כו', כנ"ל) -- והיינו משום שבנוגע להם (גמ'ח ומזבח אבנים) -- אפשר לטעות ולומר שידענו כבר שמחוייב בהם מהנאמר לפנ"ז:
גמ"ח -- כבר נאמר באברהם ** ,כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו גו' לעשות צדקה ומשפט גו'":
מזבח אבנים -- כבר נאמר ביעקב ,ויקח את האבן גו' וישם אותה מצבה גו'"" -
משא"כ במנחת העומר שאין מקום לטעות זו, לא הוצרך רש"י להביא הכתוב שבו נאמר חיובה.
עפ"י הסברה זו, שדברי ך' ישמעאל אמורים רק כשתוכן הכתוב הוא בגדר רשות וחובה, יובן גם זה שאין הפסוק ,ואם יהי' היובל וג 3 בכלל אלו ש,אם" הוא ל,חובה" -- כי ,היותו" של יובל (בזמן שנוהג)
ושפטיםג
הוא ענין הבא ממילא (בהגיע זמנו), ואינו תלוי כלל בבחירתו ופעולתו של האדם, ולכן גם בזה לא שייך לומר ש,אם" כוונתו לרשות או לחובה.
אמנם, עם היות ש,אם" שביובל אינו דומה -- מצד פעולות האדם כו -- להג' ,אם" שבמאמר ר' ישמעאל, בכ"ז בפירוש התיבה הרי הוא דומה להם: גם ,אם" שביובל משמש בלי ,כאשר", והיינו מפני הצד השוה שבהם, דבכולן אין המדובר ב(.אם") ספק, אלא ענין של ,ודאי" (אם מטעם שחובה" שעל האדם, שהוא הסוג שבמאמר ר' ישמעאל, או מטעם שאינו ביד האדם ויבוא במילא ובודאי -- היובל) י:. ולכן כשרש"י מפרש שימושה של חיבת ,.אם" בפסוק .ואם תקריב מנחת
4 ומ"ש רש"י בפ" עה"פ ,ואם יהה היובל גו'": מכאן ה" ר"י אומר עתיד היובל שיפסוק. אין כוונתו בוה לפרש ,אם" בל' תנאי
(ראה ברא'"ם וגו"א ויקרא ב, יד, שפירשו דברי רש"י כן, ואע"פ שלכאורה הוא בסתירה למייש ברש"י (ויקרא) שם, כ' שבויקרא מפרש רשיי בפשש"מ ובפסוק ,ואם יהי' היובל" מפרש הוא (לפי שיטת ר' ישמעאל שיש רק ג' מקומות ש,אם" הוא חובה, והוא) לפי דרשת חז"ל, אבל מובן שאאפ"ל שרש"י בפשטות פירושו יפרש במקום א' בסתירה למקום אחר, כדלעיל הערה 12, וגם מובן שכל דברי רש"י הם לפי פשש"מ)
שהרי כי להדיא בויקרא (שם) : וכן ואם יהיי היובל וגו', אלא כוונתו דאף שפירושו ,כאשר", הרי לכאורה כל הענין מיותר, דהול"ל : .ובשנת היובל* וכיו"ב (משא"ב ב,ואם מזבה אבנים" ו,אם כסף תלוה", .ואם תקריב מנחת ביכורים" הרי לאחרי שרש"י מפרש שפירושם ,כאשר", הרי פי' הכתוב שמשמיענו החובה לעשותם).
ולכן מפרש רש"י שהכתוב משמיענו ב,ואם (-- כאשר) יהי' היובל" שעתיד היובל שיפסוק.
הערות
- 2. וירא יח, יט.
- 3. ויצא כח, יח. וראה רשיי ראה יב, ג: מזבה -- של אבנים הרבה, מצבה -- של אבן א, הרי מובן שענונם א' אלא שמצבה של אבן א/ וראה גם רמב"ן ויצא שם. וראה פרש"י (ויצא שם, כב): .וכן עשה בשובו מפדן ארם כשאמר לו קום עלה בית אל (וישלח לה, א), מה נאמר שם (לה, יד) ויצב יעקב מצבה וגו י. והרי נצטווה ,ועשה שם מזבח גו'" (שם, א). וראה שם, ז, ואכ"מ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.