101
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בהם אינו משמש כלל ל,רשות" או ,חובה" (אלא במובן אחר לגמרי: ,אך", ,רק", ,או").
וכן הוא הדבר בל' .אם" בהכתובים דלהלן (אף שהם מסוג שונה): ,הלא אם תטיב שאת וגו'"' -- דודאי שדבר זה אמרו הקב"ה לקין (לא בדרך ציווי וחובה להטיב מעשיו -- כי פשוט הוא), אלא בתור טעם והסברה למה שאמר קודם לכן: ;למה נפלו פניך"? -- ,הלא (בידך הדבר) אם תטיב, שאת" (-- ,ישתביק חו" בתך"). הרי ש,אם" זה אינו מענין ,חובה* או ,רשות".
ועד"ז בכתובים: ,אם שמוע תשמעו בקולי וגו' "* או: ,אם בחקותי תלכו וגו' "י, שאין כוונתם להודיע עצם החיוב לשמוע בקול ה' וללכת בחוקותיו, כי חובה זו כבר יהועה ממקומות רבים בתורה ; ולא באו הכתובים אלא להתנות ולתלות בהם את השכר הנאמר לאחר זה: ,אם שמוע וגו" (אז) והייתם לי סגולה":; .אם בחקותי תלכו" -- .ונתתי גשמיכם בעתם".
ז. א. שבפסוקים אלו (וכיו"ב). שהד סברא נותנת שאין כוונתם ציווי על ענין ה;חובה" שבתוכנם, הרי ,אם" שבהם הוא במובנו הפשוט (תנאי וכו'), ואין לו שייכות ל,רשות" ו,חובה* שבדברי ר' ישמעאל.
ד. אמנם בד"א (שה,אם" פירושו בל' תנאי כו') כשהכתוב אומרו בענין שציוויו וחיובו כבר ידוע ופשוט (מהכתובים הקודמים או שמובן מאלי). אבל כאשר הנידון הוא בדבר שחיובו
1 ומזה מובן שאף שאמר ר"י: כל אם ואם כו', עכצ"ל שאין כונתו לכל מקום ממש כ"א לסוג מיוחד. ומה שאמר .כל* כוונתו לכל המקומות שבסוג זה.
משפטיםג
אין ידוע עד הנה -- הרי לא יתכן לומר ש,אם" נאמר בו בתור תנאי (לדבר שטרם נודע עיקר ענינו - ציוויו וחיובו).
וכמו בכתוב דפרשתנו ;אם כסף תלוה את עמי וגו' " [אף שמצד המשך הלשון אפשר לפרשו בל' תנאי כנ"ל, ש,אם" תקיים מצות גמ"ח אז ,לא תהי' לו כנושה וגו?", בכ"], מכיון שעד פסוק זה לא נכתב הציווי על גמ"ח, הרי א"א לומר שכוונת הכתוב להתנות בו (ב,אם כסף תלוה") ציווי אחר, בעוד שלא נאמר עדיין ציוויו וחיובו הוא.
ולכן מפרש רש"י ש,אם" זה חובה הוא (ומשמש בל' ,כאשר" -- ודלא כ,כל אם ואם שבתורה", היינו כל ,אם" שבגדר רשות וחובה, שפירושן ,רשות") ושישנם עוד ב' מקומות בתורה שה,אם" הכתוב בהם הוא שחובה" :
גם בפסוק ,ואם מזבח אבנים תעשה לי וגו'" א"א לומר שהמכוון הוא הקדמת תנאי למ"ש אח"כ ,לא תבנה אתהן גזית" -- כיוון שטרם יודעים החובה לבנות מזבח אבנים. וכן אין שייך לפרש כזאת בפסוק ,ואם תקריב מנחת ביכורים וגו' * דכיון שעד עתה לא ידענו ע"ד מצוות מנחת העומר -- אין לפרשו במובן של תנאי לה" נאמר לאח"ז שיהי' ,אביב קלוי באש וגו ".
נמצא שבכל ג' פסוקים אלו הרי עכצ"ל ד,אם" הנאמר בהם אינו כמשמעו (,רשות" או ע"ד תנאי) אלא משמש לי כאשר לחובה.
ה ועפ"ז יובן מה שרש"י (בפ' יתרו) מביא כתובים בהם מפורש שגמ"ח ומזבח אבנים הם חובה, ואינו
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.