100
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
100 לקוטי אשר, זה משפטו שישיתו עליו ב"ד בופר".
וכן עה'פ * ,ואם תקריב מנחת ביכורים וגו'": פרש"י ,הרי אם משמש בל' כי, שהרי אין זה רשות וכו וץ ואם יהי' היובל וגן" "+
ג) פירושו של רש"י שייך רק לה" תיבות .אם כסף תלוה" שבכתוב -- ולמה מעתיק גם ,את עמי"!
ד) ידוע הכלל, כמדובר כמ"פי שברובא דרובא אין רש"י מזפיר את שמו של התנא או אמורא שהוא בעל הפירוש שמביא. ובאם (חיפך ממנהגו בכ"מ) מביא דבר בשם אומרו -- עכצַ"ל שגם זח שייך להבנת פ" המקרא. וצלה"ב בנדו"ד מה מלמדנו זה שר' ישמעאל פי' כנ"ל1
ב. בפרשה הקודמת עה"פ+ ,ואם מזבח אבָנים וגו" מביא רש'י מאמר ר' ישמעאל בפעם הראשונה *:, וממד שיך ומפרט ואומר: ; .. אם זה משמש בל' כאשר .. שהרי חובַּה עליך לבנות מזבח אבנים שנָא'*י אבנים שלמות תבנה, וכן אם כסף תלוה חובה הוא שנאמר *י והעבט תעביטנָו . . וכן אם תקריב מנחת ביכורים, זו מנחת ה" עומר שהיא חובה כו'".
וגם בפירוש דבריו אלו להבין :
א) מדוע אינו מפרט ההובחה שמנחת העומר היא חובַה, כמו שמפרש גבי מזבח אבנים והלואה ?
3) מסעי לו, ך.
4) שלכן מאויך יותר בפירושו שם, בפירוט הג' מקומות, בהוכחות וכו' משא"פ בפרשתינו שרק מעורר על הענין בכללות וסומך עמ"ש לפנ"ז.
5) תבא כ
6 ראה טו, ת.
משפטיםב
ב) למה בחר רש"י להוכיח שמזבח אבנים הוא ,חובה", מהכתוב ,אבנים שלמות תבנה וגו'* -- ולא ממש"נ קודם לכן"י: ובנית שם גו' מזבח אָבנים" 1
ג) מהו הטְעם שם -- שמביא רש"י גם שם בעל המאמר (ר' ישמעאל)1
ג. והביאור בכ"ז:
כלל זה שאמרו ר' ישמעאל אינו כולל אלא אותם מקומות בתורה שתוכן ענינם הוא בגדר ,רשות" ו;חובה"י דאז יש לפרש ,אם" הנאמר בהם בא' משתי הפגים: רשות (,אם" כמשמעו), או חובה (,אם?+ משמש בלי כאשר), ולהם כיוון ר' ישמעאל באמרו שכולם רשות חוץ מג',
משא"כ במקום שה,אם" מדבר ב" ענין שאינו בגדר רשות או חובהי אלא שזהו סיפור דברים ותנאי: או אפילו בדבר שיש בו חיוב, אבל מוכחא מילתא שלא נאמר בתור ציווי וחובה -- הרי כל כגון אלו מלכתחלה אינם נכנסים בכללו של ר' ישמעאל, שאינו אלא ב,אם" המתפרש לרשות או לחובה 5.
וכמו שמובן זה בפשטות בפסוקים : ,כי אם הלחם אשר הוא אוכל וגו' * יי ; ,אס בהמח אם איש לא יחלי וגו' "* (שכבר למד אותם התלמיד), ועוד רבים ביוצָא בהם -- דמוכח מתופם ותוכנם, שהל' ,אם" הנאמר
7) תבא שם, ה.
8 וכמו שמשמע מל' ר"י עצמ ) כל אם ואֶם שבתורה רשות כו" חובה וכו ולא ,תלוי" אן ,סְפק" וכיו"בָ
- כי לא בא לפרש אלא אלו שֶהם בגר רשות וחובה -- לָאיזָה סוג הם שייכִים,
9) וישב לט, 4
כתרו יט, גי
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 20 לקו"ש חי"א ע' 100
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.