99
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
משפטיםג
א עה"פי ,אם כסף תלוה וגו" מעתיק רש"י בפירושו את התיבות .אם כסף תלוה את עמי", ומפרש: .ר' ישמעאל אומר כל אם ואם שבתורה רשות חוץ מג' וזה א' מהן".
כוונתו של רש"י, בפשטות, לבאר: הלא גמילות חסדים היא מצוה וחובה *, ולמה נאמר כאן ,אם כסף תלוה" דמשמע שהוא דבר התלוי ברצונו של האדם! ולזה מפרש רש"י שתיבת .אם" בכתוב זה אין פירושה ,,רשות", כמו בשאר המקומות, אלא שבהתאם לתוכן המדובר כאן -- הוא ענין של .חובה?. ומצד הדוחק לפרש מובנה של תיבה זו באופן היוצא מן הכלל, לכן ממשיך רש"י לומר ש,מצא לו חבר", כי בג' מקומות בתורה ,אם" פירושה .חובה", והם * (נוסף על פסוק זה): ,ואם מזבח אבנים גו'"*: ;ואם תקריב מנחת ביכורים גו"
וצריך להבין:
א) הרי בעוד כמה מקומות בתורה נאמר הל' ,אם" ואי אפשר לפרשה <רשות" -- ובכ'ז לא פירש רש"י שם שאינה ,רשות", אלא ,חובה". לדוגמא: ,אס תטיב שאת וגו'** (והכוונה היא ודאי, כי חובה על קין להטיב את
1) פרשתנו כב, כר.
02) וזה יודע התלמיךד מפרש'י כבר. ראה לקמן ס"ב.
3) כמו שפרש"י יתרו כ, כב.
64 יתוו שם.
5) ויקרא ב, יך.
66 בראשית 7 4
מעשיו'); ,ועתה אם שמוע תשמעו בקולי וגו' **; ,אם בחוקותי תלכו וגו' * י. ולמה דוקא*י בפרשתנו (ובס"פ יתרו) הוכרח רש"י לפרש ש,אם* זה אינו ,רשות" אלא ,חובה".
ב) רש"י מעתיק הדיוק ש,כל אם ואם שבתורה רשות חוץ מג'? -- והרי רש"י בעצמו פי' באופן זה בה' מקומות בתורה (נוסף על ג' המקומות הנל -- הנזכרים במאמר ר' ישמעאל, פירש כן במש'נ): ,אם כופר יושת עליו וגו' "יי -- ,אם זה אינו תלוי וה"ה כמו אם כסף תלוהי, לשון
7) וכמפורש : ,ואם לא תטיב לפתף חטאת רובץ גו'". וראה פרש"י שם.
ואין לומר דכיון שנזכרה אפשריות אחרת - ,ואם לא תטיב גו'", גם אם הראשונה חובה מתאים לומר ,אם", דא"כ גם ב;ואם תקריב מנחת בכורים" מדובר לפנ"ז במנחות אחרות,
66) יתרו יט, ה. ראה פרש"י שם שמדבר בכללות ,שמירת התורה".
68 ר"פ בחקותי. וראה שתהיו עמלים בתורה.
0) וראה מלבייים ליתרו כ, כב. ויקרא בתחלתו סקי"ב.
1) משפטים כא, ל
2) ומזה מובן שאין לחלק בין ,ל' אשר" ל,כאשר" (ראה פרש"י יתרו שם) כברא"ם וגו"א, כי מפורש ברש"י: כמו אם כסף תלוה.
ומיש בשיח שכאן לא קאי לרלי אלא לרבנן, ולרבנן יש יותר מג' -- צעיג איך אפיל שרש"י מפרש כמקום א' כדיעה א (שיש ג' מקומות) ובמ"א כדיעה הפכית (שיש יותר מג') שהרי מפרש הוא פשש"מ - ואי אפשר שפשוטו של מקרא אחד - יסתור מקרא שני!
הערות
- 1. פרשיי שם:
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשכ"ז לקו"ש חי"א ע' 99
- תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ט לקו"ש חי"א ע' 99
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.