96

66 לקוטי

בסגנון אחר קצת : במענה להשאלה .ומה ראה אוזן להרצע": א) ,אמר ריב"ז כו' ", ב) ,ריש הי' דורש בו ".

0 ובכדי להסביר גם לתלמיד ממולח שיטעון דסו"ס למה יענש בעונש חמור כ"כ הרי העון דגניבה זו אינו חמור כסתם ,לא תגנוב", שהרי גונב מצד דחקו; וגם על אומרו ;אד הבתי את אדוני" קשה לעונשו עונש חמור כ"כ שהרי טוען ג'כ ,אהבתי גו' את אשתי ואת בני", כנ"ל,

מביא רש"י שטעם זה אמרו ;ך"י בן זכאי" :

כל ענינו של ריב"ז (לאחרי שנקרא רבן) הי' לימוד התורה, הגם שהיי בעת החורבן ולאחריו שאז הי' מצב של דחקות ועניות וכו' *י, וכמרז"ל :+ +(מ' שנה עסק בפרקמטיא) ארבעים שנה למד וארבעים שנה לימד", ולא הלך ד' אמות בלי תורה כ', ולא

5 ראה גיטין נו, א ואילך. ובכ'"מ.

ועפי"יז תתורץ קושיית התויו"ט על פרש"י בסוף מס' סוטה : הבמשנה ,משמת ריביז בטל זיו החכמה" כתב רש"י ,זה לא ידענא מאי היא" והקשה עליו בתויו"ט .אמאי לא מפרש כעין שמפרש לזיו הכהונה ולקמן" -- (על .משמת ר' ישמעאל בן פאבי בטל זין הכהונה" דפי' רש"י ,שה" חכם ועשיר וכהנים רבים אוכלים על של חנו" ולכאורה הרי אפשר לפרש כן גם בריב"ז, שהיי עשיר ות"ח רבים אוכלים על שלחנו ומשמת בטל כו).

אמנם עפ"י המבואר מובן שא"א לרשיי לפרש כן (-- דאפי' את"ל שריב"ז הה שיר קודם החורבן אין לפרש זה במשנה, כי בזמן החורבן ולאח"ז הי' מצב דעניות וכו' וזה הי' הרבה שנים לפני הזמן 7 ,משמת ריב"ז בטלה כו").

בושפטים א

קדמו אדם בבית המדרש" יי, ובשעת החורבן דאג שתתקיים תורה בישראל וביקש ,תן לי יבגנה וזכמי' * יי.

ודבר זה הורה ריב"ז לכאו"א, וכמו ששנה באבותי ,אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת". והיינו שזהו תכליתו של כל אדם, גם של בעל עסק יי. ועיקר ענינו בחיים.

וזהו שמדגיש רש"י: דבר זה ריביז (שענינו תורה) אמרו, והיינו, דהתורה ציוותה לשאת אשה ואמרה הוא אמר ויהי -- זו אהבת האשה כ" כנ"ל ומ"מ ציוותה עליו שאחר שש שנים יצא לחפשי,

וכן התורה הודיעהיי כי לא יחדל אביון מקרב הארץ ומ"מ ציוותה ,לא תגנוב".

יו"ד. ועוד מצינו בריב"ז שהפליא מאד ענין גמ"ח, וכמסופר באבות דר'יניי שריב"ז ותלמידו ר' יהושע עברו על יד מקום המקדש וראו בית המקדש בחורבנו, אמר ר' יהושע ,אוי לנו ע"ז שהוא חרב", ענהו ריב"ז ,אל ירע לך, יש לנו כפרה אחת כמותה ואיזה זה גמ"ח" -- השווה ענין גמייח לענין ביהמ"ק.

7 סוכה כח, א

8 גיטין שם, ב.

0 כדמשמע מהל' ,אם למדת תורה הרבה" דהיינו יותר מכפי השיעור הקצוב לו ות'*יח ויושבי אוהל שיעורם הוא ,והגית בו יומם ולילה* כפשוטו (ראה בארוכה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ה"רה).

1 ראה ט0, א