88
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
58" לקוטי
ו,חסיד* שאינו מציאות לעצמו כלל, מאירה אצלו גם בחי' מחשבה שלמעלה שאינה נותנת מקום למציאות זולתו ית'; ולכן הוא זהיר גם ממחשבת מלאכה כי מצד דביקותו באלקות נרגש אצלו שביתת הקב'ה גם מבחי' מחשבה ?5
יג,. ועפ"ז מובן מה שבסיום התניא מקדים אדה"ז הביאור דפנימיות בתחי' זכור ש,היא הכוונה בתפלת כו' לדבקה בה' אחד" -- כי בזה מוסיף ביאור בזה שהאדם צריך לשבות מדיבורים גשמיים ,כמו ששבת ה'" (- אף
יתרוג
ש,דיבורו של הקב*ה חשיב מעשה") -- דמצד הדביקות בה' אחד נרגש אצל האדם השביתה דלמעלה מבחי' דיבור.
ואעפ"כ הזהיר רק על השביתה מדיבור ולא הזהיר על השביתה מ" מחשבה, כי התורה על הרוב תדבר, והדביקות דבחי' חסיד שייכת רק ביחידי סגולה ג'.
1 וי"ל דמה שאדה"ז מקדים הביאור דבחי' זכור בפנימיות הוא נוגע גם לאופן הזהירות בדיבור : דוקא ע"י הדביקות בה' (,לדבקה בה' אחך") יכול להיות הזהירות מדיבור בתכלית (,שום שיחה בטילה*)*.
הערות
- 0. בלקו"ת שבת שובה (סו, ג) ובכ"מ מבואר דזה דבשבת ,דבור אסור הרהור מותר*" -- כי בשבת שובת הקב"ה מבח" דבור והעולמות מקכלים חיותם מבח" מח" שבה (עולם הבריאה), ולכן הרהור מותר.
- 2. ואין בזה סתירה להמבואר בפנים, כי מובן שיש שביתה מכל המדרגות גם מבחי" מחשבה (ראה לקו"ת שם (בחצע"ג) : ועלמין סתימין מתעלים יותר כו'. וראה לקויית אמור (דיה את שבתותי. תו"ח ד"ה זכור את יום השבת, ועוד) זיש שבת תתאה ושבת עילאה כו' ע"ש) אלא דבהאדם למטה נרגשת רק השביתה מבחי' דבור שמשם הוא מקור חיותו, ורק אצל ,חסיר" נרגש גם השביתה מבחי' מחשבה -- וראה לעיל הערה *9.
- 3. (משיחת י"ט כסלו תשח'")
- 4. *) ולהעיר מהמבואר בקוני עה"ח (פ"ז ואילך) דבכדי שתהי' העבודה דיחו*ת כדבעי הוא מצד ההרגש דיחו"ע (ראה תו"א (ע, ג) דשמור וזכור הם בחי' יחו"ת ויחו"ע), אף שאמיתית העבודה דיחו"ע שייכת רק ביחידי סגולה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.