85

לשביתה מדיבור ומחשבה:

כללות טעם השביתה בשבת מפורש בקרא ,כי ששת ימים עשה ה' גו * -- ולכן צריך האדם לשבות מפעולות מעשה. ומכיון שכן. עם היות ששביתת הקב"ה מבריאת העולמות היא ע'י ששבת גם ממחשבה * ודיבור, מ"מ מאחר שבגדרי האדם אין מחשבת ודיבור פועלים מעשה, אין השביתה ממחשבה ודיבור בכלל הציווי לשבות מעשיית מלאכה.

ומכל מקום, מכיון שיש איזה דמיון והשתוות בין דיבור האדם לדיבורו של הקב"ה -- דגם דיבורו של האדם יכול להכריח פעולה, כנ"ל, לכן רז"ל האוסרים גם ענינים הדומים לאיסורי התורה, הוסיפו וכללו גם השביתה מדיבור בכלל ,שבות כה'".

ואם כי גזירת חכמים לשבות מהדיבור (אינה רק שישבות מדיבורים המכריחים מעשה, אלא גם) הוא מדיבורים בעניני מלאכה וחול וכיו"ב, ולכאורה איך יתכן לאוסרם מטעם ,שבות כה'* --

הרי מכיון דזה שדיבורו של אדם משתווה קצת לדיבורו של הקב"ה -- מצד מהותו של הדיבור (אשר להיותו גשמי שייך וקרוב הוא למעשה). לכן אסרו חכמים הדיבור גם אם אינו פועל מעשה, דהרי במהותו הוא עגין שבאפשרותו להביא לידי מעשה.

[ומצינו דוגמא לסברא זו בהלכה (ובענין הנ"ל דלאו שאב"מ): ידועה שיטת המגיד משנה 3 (בדעת הרמב'ים) דלאו שיכולים לעבור עליו ע"י מעשה גמור, הנה גם כשעוברים עליו שלא

9) ראה לעיל ס"א ובהערה *9. 0) הלי שכירות פי"ג ה"ב.

ע'י מעשה לוקין עליו; וכתבו האח" רונים יי, דכלל זה הוא רק אם עובר על הלאו (עכ"פ) ע"י דיבור שהוא קצת מעשה, אבל אם לא הי' שם אפילו דיבור -- אף שיש לו מחשבת עבירה (כגון המשהה חמצו בפסח ורוצה בקיום חמצו) אינו לוקה.

וי"ל הביאור בזה: אף שדיבור זה עצמו לא גרם מעשה:י, בכ"ז מכיון שהדיבור הוא ,עכ"פ קצת מעשה":י -- בגדר לגרום מעשה, שפיר מענישים עליו דחשיב כ;יש בו מעשה"; משא"כ מחשבת עבירה שאינה בגדר מעשה כלל, אינה נכנסת בהגדר ד,יש בו מעשה".

ולכן גזרו חכמים שבות מהדיבור מטעם ,שבות כה'*, כנ"ל].

אבל בנוגע למחשבה, שאין לה דמיון כלל למחשבתו ית', אין מקום לאוסרה גם מד"'ס; אמנם <חסיד" שעושה לםנים משורת הדין:* ודבוק בהקב"ה זהיר גם ממחשבת מלאכה, דמאחר שבפועל שבת הקב"ה ממחשבה, הנה מצד הדבקות בדרכיו ובמידותיו: מה הוא כו' אף אתה כו', הוא שובת גם ממחשבתו **.

1) נוב"י מהד"ת חאו"ח סע"ו. מלא הרועים ערך לאו שאב"מ אות ח.

2) לדעת כמה אחרונים (הובאו בשדיה (כרך ב) מערכת ל כלל יב) דגם המ"מ ס"ל (כחילוק התוס') דצריך דיבור שע"י נעשה מעשה -- אבל ראה בשך"ח (שם) שהוכית מלשון המ"מ עצמו דלית ליי חילוק זהי

3 נוב"י שם.

4 ראה נדה יז, א ותוס' שם ד"ה שורפן. -- אבל כמה דרגות ב,חסיד" ועד להמבואר בתיקונים כו' (הובא בתניא ספייי): איזהו חסיד המתחסד עם קונו כו, וראה לקמן הערה 43

5) עיד המבואר בלקו"ש ח"ד על 1 ואילך בענין ד,ובו תדבקון" שהוא