84
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
4 לקוטי
את האדם עבור המעשה דאתעבידא עִ"י הבהמה בסיבת דיבורו]
אלא כוונתם היא: כשהאדם פועל מעשה בדיבורו, הרי מכיון שהמעשה בא רק ע"י דיבורו של האדם, הרי זה המשך הדיבור, חלק ממנו -- שהרי בא מכח הדיבור גרידא -- ולכן אי"ז דיבור לבד, אלא ;יש בו (-- בהד דיבור עצמו) מעשה" -- מעין דוגמא לזה מעשה שלוחו של אדם (ובפרט לפי ההסברה שרק המעשה היא דהמשלח ** )
וזהו גם תוכן דברי ר"י ,עקימת פיו הויא מעשה": זה שהבהמה נחסמת ע'י קול האדם הר"ז עשיית האדם, כי מכיון שקולו בא ע"י
יתרו ב
שעשיות שלו הן חוץ ממנו, ולכן מחשבתו שהיא רוחנית -- אינה בעסמיכות" וקשורה להן, משא"כ דיד בורו.
אבל הקב"ה, הרי גם מחשבתו ית' פועלת ובוראת -- והחילוק הוא רק באופן הבריאה : דממחשבתו ית' להיותה בהעלם יותר; נבראו ממנה עול מות ,נע?למים? -- רוחניים, ומדיבורו להיותו בגילוי יותר, נברא ממנו עוה"ז הגשמי **.
עפ"ז מובן שענין המחשבה בהאדם למטה אין בה דמיון והשתוות להמחשבה כמו שהיא אצל הקב'ה. דהרי מחשבתו של האדם אין באפשרותה לפעול דבר בהזולת ; אבל דיבור ה" אדם, מכיון שביכלתו להכריח מעשת (וכנ"ל ס"ד), הרי יש בו צד השתוות, כביכול, לדיבורו של הקב"ה.
-- ועם היות שגם דיבורו של האדם אינו דומה ממש לדיבורו של הקב"ה, שהרי ,דיבורו של הקב"ה חשיב מעשה ממש שבו וע"י נעשה העשי' * *יי, ודיבורו של האדם אינו אלא גורם מעשה של הזולת, אבל אינו עושה מעשה בדיבורו -- בכ"ז יש ביניהם השתוות בענין של פעולה*.
ח. ועפ"ז יש לבאר טעמי החילוקים שבין שביתת האדם בשבת ממעשה
הערות
- 1. לו
- 2. ז) בלשון הקבלה וחסידות (ראה לעיל בפנים ס"א) : ממחשבה נבראו עלמין סתימין ומדיבור עלמין דאתגליין (שעהיוה"א פי"א, תו"א סט, ד. עא, א. לקו"ת בלק סז, ג ואילך, שבת שובה סו, ב. ועוד).
- 27. נסמן לעיל בהערה *10, 13
- 8. ואה בכ"ז באווכה בהמשך תוס"ו שם. ושם מפרש שלכן נאמר ,כי לא מחשבותי מחשבותיכם", כי בדיבור יש קצת התדמות, עיי"ש. וראה לקו"ת שה"ש יא גזד. אוה"ת במדבר ע' צה ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.