72

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

72 לקוטי

טווה ,ועשית כל מלאכתך", הרי אין לו להעסיק בעשי' זו כ"א רק את הכחות החיצונים שלו, אבל לא את כחות הפנימים והנעלים, כי כולם (כחות הנעלים) צריכים להיות מוקדשים לתוד רה ועבודה. וכמאמר הכתוב * שיגיע כפיך כי תאכל גו'", יגיע כפיך דוקא, אבל לא יגיעת המוח והלב **.

וכאשר האדם מכניס עובדין דחול לתוך מוחו ושכלו (בחי' שבת שבו) הרי שנעשה בהם חלל ומקום פנוי (וכנ"ל בפירוש חילול שבת -- עשיית חלל בשבת), מהרגש אלקי. דאלו הי' יודע ומרגיש את האמת אשר רק ברכת הוי' היא תעשיר, ועשיית העסק אינה אלא כלי לברכת הוי' (כמ"ש * שוב" רכך הוי' אלקיך בכל אשר תעשה), לא הי' מכניס את ראשו בהעסק, בהמד צאות ותחבולות שונות אשר ללא תוד עלת הן (מאחר שברכת הוי' היא תעד שיר). ואדרבה, עסקיו אלו המרובים, המטרידים אותו מעניני תורה ועבודה, הם המונעים ומעכבים מלהיות כלי ראוי לברכת הוי*:"י

והנה גם מי שאינו מכניס את עסקיו לתוך ה,שבת" שלו, עליו לדעת שישנה עוד אזהרה: ,איסור יציאה חוץ לתחום" -- אשר ,בשבת" (בזמן השייך לתומ"צ) הרי גם בכוחות החיצונים שלו אסור לצאת חוץ לתחום -- אסור לצאת ברגליו (כוחותיו החיצונים) חוץ לענין התומ"צ -- כי התורה צ"ל ערו-

8) תהלים קכח, ב.

9) לקו"ת שלח מב, ד. חקת סה ג. ובכיימ.

0) דברים טו, ח,

1 ואה בכ"ז הקדמה לדוך חים. ספהמ"צ להצ"צ מצות תגלחת מצורע בסופה (קז, ב). קונטרס ומעין מיייז, מכייה, ובכ"מ;

בשלחג

כה בכל רמ"ח אברים :י, ועד"ז בזמן התפלה, עשיית מצוה וכו'.

ט. והנה משנה האחרונה שבמס' עירובין היא בדין שרץ שנמצא במק" דש. פי' שגם לאחר קיומן של כל הד הוראות שבמס' שבת ועירובין - ב" שביתת מוחו ממלאכה ובזהירות שב,שבת" גם ,רגליו" ימצאו בתוך התחום -- בכ"ז עדיין אפשר ונמצא שרץ במקדש שלו. כי טומאת שרץ אינה טומאה היוצאת מגופו, אלא שבאה מבחוץ; ובהיות שהעולם לא נזדכך עדיין, הרי מצד חומריות העולם ישנה אפשרות של מציאות שרץ במקדשו, אף שמצדו אינו שייך לזה.

ואף שהטומאה אינה מצדו ולכאורה אינו אשם בזה, בכל זה, לית מאן דפליג, שעליו החובה להוציאה מן המקדש. אלא דפליגי באיזה אופן: אם ,להוציאה בהמיונו", דהיינו להוציא את הטומאה ע"י אופן עבודה של התעסקות והתלבשות " (,דלבושיו עכ'פ) תומ"י -- ואף ש,המתאבק עם מנוול מתנוול ג"כ" " -- כדאי הוא, בכדי שלא להשהות את הטומאה: או שהעבודה צ"ל -- הזהיד

2) עירובין נד, א. תניא פליז.

3 ואה ד"ה תקעו תרס"ז (המשך תרס"ו ע' שמח ואילך) ובכ"מ, שרוקא ע"י הבירור באופן של התלבשות נעשה דירה בתחתונים -- אבל אין תוכן ענין ,ההת" לבשות" שווה בכ"מ. ואכ"מ. וראה תניא רפלייז ש,תכלית השלימות של ימוהמייש ותחיה"מ (היינו ענין דירה בתחתונים ה" מבואר בפרק שלפניו) תלוי במעשינו כו" ושזה נעשה בעיקר ע"י קיום המצות (שהוא באופן של התלבשות (משא"כ תורה, ראה לקו"ת ראה כ, א. ד"ה ויאמר משה תש"ד פיב)),

4 תניא פכ"ח (לה, ב).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.