60

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

0 לקוטי

שנקראה ע"ש אהרן. לכן קוראה ה" כתוב .אחות אהרן":

ומתחיל רש"י פירושו השני בתיבת ,(ד"א) אחות אהרן" -- להדגיש, שאין זה ד'א בתירוץ הקושיא איך ,ותקח מרים וגו" בפני משה כ"א רק ד"א בתיבות ,אחות אהרן" (ולא ;אחות משה"):י, אבל התירוץ על הקושיא הנ"ל -- הוא כפי' הראשון''.

אבל לפי ד"א זה קשהיי שהרי כאן מדובר בקרי"ס -- ו;נקראת על שמו" של אהרן -- ,אחות אהרן" ולא <אחות משה" -- מצד מאורע שאירע כמה זמן אח"כ!

ועוד ועיקר -- כאן צ*ל הדיבור במעלתה של מרים ואיך יקראנה אחות אהרן -- המזכיר שנצטרעה! -- ולכן פי' הא' קודם.

אבל לכאורה אין מקום לומר בפשטות הכתובים שהתנבאה קודם שנולד משה, שהרי היתה אז קטנה עדיין" -- לכן מוסיף רש"י כדאי' בסוטה, ושם (משא"כ במס' מגילה) אמרז'"ל

2) להעיר ממכילתא שעל התיבות ,וד תקח מרים הגביאה* מבאר: ;וכי היכן מצינו שנביאה היתה כו' אלא שאמרה לאבה וכו'", ואח*כ בפיסקא בפ"ע, על התיבות ,אחות אהרן* מקשה ,ולא אחות משה כן' אלא לפי שנתן אהרן נפשו כ"".

3 ועפ"ז מתורץ כסשטות מה שהקשה בתו"ת, שלפי פ" הב' למה דוקא במקום זה יחסה הכתוב כן, ולא במקום אחר שנזכר שמה.

4) אבל עכ"פ אפשר לאומרו, וכפרש"י (בראשית ב, יד): ,עיין לא היו וכתב המקרא ע"ש העתיד", אבל דוחק הוא, כי שם הרי א"א לקרותו בשם אתו. משא"כ בנדו*ד.

5) ראה שמו"ר פיא, יג ומטעם זה אין זו קושיא פשוטה, ומפרשה רש"י ברד

(לפני מאמר זה) בביאור מש *י ,ותלך העלמה וגו" -- ,מלמד שהלכה בזריזות כעלמה". שמזה מובן שעם היותה קטנה בשנים. היו בה תכונות של גדולה (,עלמה"). וראוי' היתה שתחול עלי' גבואה *י.

מז, כי בלימודר פשש"מ אין הכרח שהיתה אז קטנה, וראה לקמן שוה"ג הב' להערה 7

6 שמות ב, תת ובהערה הבאה.

7) ובנוגע להגירסא בדפוס שני (ראה לעיל הערה 2) שאינו מציין למס' סוטה, ייל ע"פ המדובר כמה פעמים שבמקום שהפי' מובן ע"פ מ"ש רש"י עצמו לפנ"ו אייצ לפרשו -- ובנדו"ד, הרי דרש הנ"ל מובא גם בפרשיי (שמות שם). ואעפ"כ לפי רוב הדפוסים מציין רש"י למס' סוטה, כי

א) בנדו"ד אעו מפרשו, כ"א מרמזו.

ב) בפרש"י הלשון .הלכה בזרזות ועָלמות כעלם" (ולא ,כעלמה"), שמזה מוד בן שכוונתו רק לתרץ ,העלמה למה לי* (ראי"ם שם)*, ומתרץ שהלכה כעלם (זכר -- תקיף וחזק), ובמילא אין זה ששייך להשאלה אם היתה כקטנה או גדולה, כי גם אם היתה גדולה קשה כנ"ל (<העלמה ל*ל+) **, ולאידך, גם אם היתה קטנה אין שום הוכחה שבכל תכונותיי ועניניי היתה גדולה וכו', כי עיקר הדיוק הוא שהלכה כו" כעלם (זכר -- תקיף) אבל בודאי שלא היתה כעלם (זכר) בכל עגני', משא"כ במס' סוטה הלשון ,שהלכה בזריזות כ עלמה*, ובמילא מובן שכוונתו לתרץ איך

*) ומש"כ בחדא*ג מהרש"א (סוטה שם) שההכרח הוא לפי שלפנ"ז קוראה ,אחותו" וכאן קוראה .עלמה", צ"ע, כי

הערות

  1. 1. וראה פרש"י שם
  2. 2. כן זרך המקראות לשנות מפני יופי ה" מליצה, וכנראה בתיבת העלמה גופא שמתחלה כתוב (ח"ש כד, יד) .והי' הנערה אשר אומר אלי' וגו'", ואח*כ כותב בענין זת עצמו (שם, מג) ,והי" העלמה היוצאת וגו'".
  3. 3. **) ועפיז מובן שגם מפרש"י זה אץן הכרח שהיתה אז קטנה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.