57
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
-- שמזה מובן שדוקא ע"י מה דאיתא במס' סוטה יתוסף ביאור בפירושו.
ה) למה מעתיק רש"י בפירושו הב' את התיבות ,אחות אהרן" שכבר כתבם בפי' הא' והול"ל ,ד"א לפי שמסר נפשו כו'"!
וא"ו) מדובר כמה פעמים שבמקום שרש"י מביא ב' פירושים ואינו מקדים שיש כאן ב' פירושים (שזה מראה ששקולים הם)יי, ה"ז הוכחה שבכל אחד מהפירושים ישגו קושי שאין בהשני; והפי' הראשון הוא העיקר, אלא שאעפי"כ אין הוא מספיק עדייןי וזקוקים להפי' הב'. ובנדו"ד: מהו הקושי שבב' הפירושים ?+
ב. הביאור בכל זה:
4 ראה לקמן ס"ע 141 ואילך.
5) במשכיל לדוד כתב : דאילו לפ" א' קשה דלא הול"ל הנביאה דמשמע השתא, אלא הו"ל לכתוב בלשון עבר שגבאה אחות אהרן. אבל בפשטות -- פ" הכתוב -- בה"א הידיעה -- הוא שהיתה ידועה כנביאה, לפי שנתנבאה לפג"ז.
בשלח ב
[
כוונת רש"י בפירושו כאן היא לתרץ: א) ,הנביאה" בה'א הידיעה -- היינו שנתנבאה כבר -- היכן נתנבאה. ב) ועיקר: קושיא פשוטה המתעוררת בלימוד התיבות שמעתיקם ,ותקח מרים הנביאה": מובן שכאשר התורה בסיפור מאורע מוסיפה תואר לאדם שמזכירה, ה"ז או: א) להודיע במי מדובר. כי בלעדי התואר לא היינו יודעים זאת. או ב) להוסיף הבנה בהמאורע המסופר.
והנה בנדו"ד שהתורה מוסיפה תואר ,הנביאה" ל,מרים", מובן שאי"ז בכדי להודיע באיזו מרים מדובר, כי עדיין לא ידענו (עד פסוק זה) שהיתה נביאה. ועוד: תומ"י מפורש שהייתה ,אחות אהרן", שזהו בירור גמור.
ועכצ"ל שכוונת הכתוב שהמאורע המסופר כאן יש לו קשר עם זה שהיתה נביאה. ולכאורה אי"ז מובן:
כבר למדגו בפ' וירא*': *ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא וגו * ופרש*י: .כי נביא הוא -- ויודע שלא נגעת בה כו'", היינו שענין הנביא הוא לדעת דברים נסתרים. ובפרש"י בפ' ויצאיי ,לפי שהאמהות נביאות היו ויודעות כו'" -- ידיעת העתיד לבוא יי. ובפרש"י וארא*י: .כל לשון נבואה אדם המכריז ומשמיע לעם דברי תוכחות כו'*.
נמצא שגדר הנביא הוא: יודע דברים נסתרים. יודע עתידות. מדבר ומשמיע לעם דברי תוכחות כו'.
שהי'
הערות
- 1. ונשנית בתחילת הש"ס ,להתחיל סדר ה" משנה ביחודו של הקב"ה ולקבל עליו עומ*ש ועול תורה והמצות ערב ובקר וכו"* (פסקי ריא"ז לברכות בתחלתו (הובא גם בהנה*ה בהקדמת פיהמ"ש להרמב"ם), וראה מאירי בהקדמתו בארוכה), וא*כ אפ"ל דלכל הדעות באה מס' זו בתחילת הש"ס.
- 2. או י"ל -- ע*פ הכלל (ראה בהנסמן ביד מלאכי כללי שני התלמודים ס" יו"ד (לענין מחלוקת בבלי וירוש'). דרכי שלום (נדפס בשדיח כרך יו"ד בסופו) כללי הש*ס אות ל' סרנ"ז) שלא להרבות במחלוקת - דששה הסדרים לא נרמזו בכתוב ע*פ סדרן עַ*י רבינו הקדוש, וכמו שמצינו עד*ז בסדר עשר מכות שבתהלים (עח, קה). ועוד. וראה נ"כ במד*"ר שם. ובבעה"ט דברים כה יד ותויו"ט בפתיחתו לסדר זרעים ולסדר נזיקין.
- 7. כט, לד.
- 8. וכ"ה בפרש"י נח 5, כה: עבר נביא כו' ע"ש העתיד כו'.
- 9. זו א
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.