53
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
רש"י אינו מביא תפלות אלו, אלא מש"נ בסיום הענין (לאחרי הפיכת סדום ועמורה) ברמז ,,אשר עמד שם"?
ועוד זאת : במכילתא -- שהיא, לפי ציון המדפיסים יי, המקור לפירש"י זה -- הובא אמנם הפסוק הּנ"ל שנאמר (בפ' לך) ,ויבן שם מזבח גו", ולא הפסוק שמביא רש"י
[אולם אין להוכיח משינוי זה שרש"י מצא גירסא כזו במכילתא (אף שגם אז יש מקום לשאול למה בחר רש"י בנוסחא נדירה ולא בנוסחא הנפוצה כו') -- מאחר שרש"י לא הביא את פירושו בשם המכילתא, אלא בתור פירוש בפשש"מ, הרי י"ל ששינה את דרשת הכתוב מכמו"ש במכילתא באופן שתתאים לפשוטו של מקרא (כדרכו של רש"י בכ"מ)] :
ועד"ז גבי יצחק. שאנו מוצאים במפורש בר"פ תולדות *י : +ויעתר יצחק", ,שהרבה והפציר בתפלה" עבור רבקה אשתו ;
וכן ביעקב. שתפלתו מפורשת בפ' וישלח יי -- ,הצלני נא מיד אחי גו" :
-- הרי שבכל כתובים אלו מפורש ענין תפלתם של האבות, ולא רק בדרך רמז כבכתובים שבפירש"י.
ג. והביאור בזה : הקושי שבהכתוב (בתיבת ,ויצעקו") שרש"י בא לתרץ. הוא :
מא מקום הי' להתפלל ובצעקה להקב"ה -- הרי כבר הבטיח להם הקב"ה
בשלחא
שבנ"י יבואו לארץ ישראל יי. ועד כ"כ שבנ"י יוצאים ביד רמה*י (אף ש;וירדף אחרי בני ישראל"), ועפ"ז אינו מובן. ממ*נ : אם האמינו בהבטחת הקב"ה -- אין צורך להתפלל. ואם לא האמינו (כי עי"ז שראו ש,מצרים נוסע אחריהם" והים לפניהם כו' נפלו בהם ספיקות כו'), הנה מה מקום להתפלל להקב"ה ?
ולכן מפרש רש"י: ,תפשו אומנות אבותם", היינו שזה שמצינו תפלות אצל האבות הוא לא רק שהתפללו בעת צרה, או במצב כיו"ב המביא לידי תפלה להקב"ה, כ"א זו היתה אומנות 3% שלהם (ע"ד ל' רש"י בישראל ובלעם זי), שכן התנהגו תמיד בכל עת להתפלל להקב"ה (וכמו שמוכיח כן מן הכתובים, כדלקמן).
ועד"ז הי' אצל כנ"י (בנים ל;אבותם") *יי,. שגם הם התפללו להקב"ה אף שכבר היתה להם הבטחה מאת הקב"ה שיבואו לארץ.
[ומה שנאמר בהכתובים לאח"ז שבנ"י אמרו אל משה ,המבלי גו' מה זאת עשית לנו גו' טוב לנו עבד מצרים גו'" -- הרי זהו לאחרי ש,ויצעקו בנ"י אל ה'" ולא נענו -- שאזי יי התחילו להתאונן **.
4 שמות ג, יז וארא , כה. ובפירש"י שם פסוק כז.
הערות
- 1. ולפענ"ד הוא - קרוב יותר ללשונו. ב) ועיקר -- בד"ה הסמוך מציין רש"י עצמו לתנחומא -- ולמה תומ*י יפליג למק"א ? ! ובתנחומא מביא ג"כ מפ' לך -- אבל כתוב המאוחר (יג, ד)!
- 2. כה, כא. ובפרש"י.
- 3. לב, 27
- 4. מתנחומא : א)
- 5. פרשתנו יך, ח.
- 6. ע"ד שלחני תגר (רש"י -- מספרי שם -- דברים א, יגב).
- 7. מטות לא, ח. עיי"ש בפרש"י.
- 8. להעיר ממרז"ל (ברכות כא, א. וראה תניא פי"ג): הלואי שיתפלל אר כל היום כולו.
- 9. ועפ"ז מתורץ בפשטות דיוק הרע"ב והגו"א ועוד (בפירשייי) שמן הכתוב המבלי גו' משמע שנתרעמו (וע"כ אין לפרש שות שצעקו היתה תפלה בלב שלם) -- כי הרל
- 10. ח. בא יב
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.