40
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
20 לקוטי
תוב בפרעשתנו לכתוב ,כל מלאכה לא יעשה בהם" ובמילא צריך לפרש היתר עשיית מלאכת או"נ -- הרי הו"ל לכתוב (כבשאר החגים) ;כל מלאכת עבודה וגו'" ובמילא מובן שמלאכות או"ג שהן ,מלאכת הנאה" מ?כתחילה לא נכללו בהאיסור זי?
והביאור: איסור עשיית מלאכה ביו"ט נזכר לראשונה בפרשתנו, ולכן דייק הכתוב (ולא כתב ,כל מלאכת עבודה לא יעשה בהם" שמשמעותו שמלאכת או"נ -- ,מלאכת הנאה" מד לכתחילה לא נאסרו -- אלא) ;כל מלאכה (סתם) לא יעשה בהם" ומלמדנו שכל המלאכות אסורות הן ביו"ט, ומוסיף* ,אך אשר יאכל . . יעשה לכם" שעי"ז מובן שהמלאכות אלו התירתן התורה -- מטעם שהן לצורך
בא א
אכילת האדם -- ובפ' אמור (וכו') מקצר ונאמר ,כל מלאכת עבודה לא יעשה בהם"., מכיון שאין מקום לט" עות עי"ז ש,מלאכות או"נ" לא נאסרו מעיקרא (וכפי' הרמב"ן). שהרי כבר נתבאר בפעם הראשונה שהוזהרנו על איסור עשיית מלאכה ביו"ט שגם מלאכות אלו אסורות מצ"ע 5 (והות* רו מטעם שהן לצורך או"נ).
והנה בשו"ע מביא איסור עשיית מלאכה בכל החגים, ולכן מביא הכתוב שבכל החגים ,וכל העושה מלאכת עבודה . . הרי"ז לוקה . . שנאמר כל מלאכת עבודה לא תעשו" ומוסיף לבאר ומהו מלאכת עבודה כל מלאכה שאינה נעשית באוכל או משקה וכו' -- היינו בפסוק זה אין המדובר אלא בנוגע למלאכת עבודה, ולא נתפרשש דין מלאכת או"נ, ואח"כ ממשיך לבאר דין מלאכת או"נ ומקורו ,אבל כל מלאכה הנעשית באוכל . . נקראין . . מלאכות או"נ שהתורה התירה לעשותה . . שנאמר ,אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם"? (דאמרו ;אך* -- משמע דממעטה ומוציאה (מכלל איסור) -- ,התירה").
זי וההוראה בעבודת ה':
מזה שהתורה התירה מלאכות הד אסורות ביו"ט לצורך אכילת יןו"ט נראה עד כמה שמחת יו"ט הו"ע
הערות
- 7. ועד"ז קשה לפמ"ש הרמב"ן בהמשך דבריו, ד,ממלאכת עבודה" הי' אפשר לומר שאו"נ בטורח אסור, וקרא דאך אשר יאכל גו' משמיענו זכל או"נ מותר -- דהול"ל גם בפ' בא ,כל מלאכת עבודה לא תעשו"* (כי ליל לשנות מכל שאר היו"ט -- כשדין כולם שווה), ולהמשיך ,אך אשר יאכל" להשמיענו דאו"נ מותר גם בטורח ?
- 8. וראה ג"כ טור סתצ"ה : ,כל מלאכה כו' אסורה ביו"ט חוץ ממלאכת או"ג דכתיב אך אשר יאכל גו' ותנן אין בין יו"ט לשבת כו'".
- 3. ולהעיר מלשון הרמב"ם בסהמ"צ מצוה שכת : כמו שכתוב בא' מהם אשר יאכבל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם וה"ה לשאר יולט. -- והוא ולא כמ"ש המ"מ שבהערה 3 - ראה חמדת ישראל שם:.
- 4. קמהמההההמהההמאיאיי ה
- 5. *) ואפשר ללמוד מזה דשאר מלאכות גם הקלות אסוריץ -- ראה רמב"ן שם -- במדת אם אינו ענין לקשות שנאמר באמור, תנהו לשאר מלאכות גם הקלות.
- 9. ויתירה מזו -- ראה חי' חת"ס (ביצה יב, א ד"ה ואמנם) : דבפ' בא לא כתיב מלאכת עבודה אלא אשר יאכל לכל נפש דמשמע דבעי עכ"פ צורך או"נ קצת, והיינו משום דלא שרי' מטעם מתוך בלא צורך קצת כו משו"ה כתיב אך אשר יאכל לכל נפש (ולא כ' מלאכת עבודה, כי זהו ללמד) דבעי דוקא צורך נפש במקצת מיהת.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.