33
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
המחיצה בין חי' לחי' ולנחש ועקרב, ובמילא נפרץ גם הגדר בין ישראל לעמים להבדיל -- אז חפץ הקב"ה להראות שהמחיצה קיימת גם בשעה זו, ולכן ,והפליתי ביום ההוא ג" אשר עמי עומד עלי' גו' ושמתי פדות בין עמי ובין עמך".
וההוראה מזה מובנת בפשטות:
דוקא בשעה אשר ערבוביא בעולם ובזמן אשר פרצו גדרו של עולם באו" פן שלא הי' לעולמים -- יש צורך מיוחד לחזק את המחיצה שבין יש* ראל לעמים, שהרי גם אז, בהיותם במצרים, קודם מ"ת, הינו לפני ש" ,בנו בחרת מכל עם ולשון"5. בזמן שהי' ,ערוב" והי' מקום לחשש, עשה הקב"ה נס מיוחד י+ לשום ,פדות בין
4) נוסח ברכות ק"ש. ראה שו"ע אד ה"ז ס" ס ס"ב
5) וכמבואר בכמה ממפרשי החומש (רבינו בחיי, פי' ריב"א, טור הארוך ועוד) עַה"פ ,והפליתי גו'", שע"פ טבע כשחיות רעות הולכות חפשי אין מעצור לרוחן, וממילא צ"ל נס מיוחד להגבילם מללכת לארץ גושן:
\וארא ב
עמי ובין עמך", ועל אחת כו"כ בזמ" ננו זה.
וענין דהבדלה ופדות זו הי' בנוגע לכאו"א מבנ"י, אפילו בנוגע לאלו שלא רצו לצאת ממצרים", שמזה הוראה נוספת שמחיצה והבדלה זו היא בנוגע לכל איש ואשה אשר בשם ישראל יכונה **.
וכאשר בני ישראל יחזקו מחיצה זו, לא תהי' שום מחיצה ודבר הד מבדיל + ח"ו בין הקב"ה ובנ"י, וכל אחד ואחת מישואל ישוב בתשובה שלימה ו;מיד הן נגאלין" בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.
(מד, א): אע"ם
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.