30

20 לקוטי

ועכצ"ל בפשוטו של מקרא שהכוונה ב,אשר הם עלי'" היא לבתים, או למצריים, שלא רק ימלא הערוב את הבתים. אלא ימלא גם את האדמה אשר הבתים (המצרים) עומדים עלי'יי, והיינו שהערוב יהיי גם בתוך האדמה. ולכאורה הרי זה נס מיוחד ונפלא, שחיות רעות יהיו גם בתוך האדמה, היפך טבעם, והרי זה סותר את המודגש בכתוב לפני זה שלא הי' כאן חידוש ונס נוסף ל,הערוב".

לכן מוכרח רש"י לפרש שהיו שם גם ,נחשים ועקרבים".*, שבטבעם נמצאים הם בבורות שבתוך האדמה, וכבר ידוע זה ממ"ש:י לפני זה ,והבור ריק אין בו מים", ופירש"י .מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו", הרי שנחשים ועקרבים נמצאים בטבעם בבורות שבתוך הארץ. ואין בזה ענין היפך טבעם.

ואעפ"כ אין רש"י מעתיק התיבות ,וגם האדמה אשר הם עלי'" וגם אינו מרמזם ב;וגו' *, כי כאמור, כאן אין עיקר ענינו של רש"י לפרט מיני החיות שהביא הקב"ה במכת ערוב, כ"א להדגיש שבאו בערבוביא, ורק דרך אגב מפרט שהיו שם גם נחשים ועקרבים.

ח. אמנם הענין דורש ביאור: מהי חשיבות הדבר שבאו בערבוביא, עד שזהו כל החידוש במכה זו?

ע"יז ממשיך רש"י .ויש טעם בדבר באגדה בכל מכה ומכה למה זו ולמה זו" שעי"ז יובן גודל החידוש שב-

9) בראב"ע : ,וטעם גם האדמה - מקום שאין בתים שם" (וכ"ה בטור הארוך; ועפיז ,הם" קאי על ,מצרים* שבפסוק.

0) ראה ספורנו כאן.

1) וישב לז, כד.

\אראנ

,ערוב" : ,בטכסיסי מלחמות מלכים בא עליהם כו' ואח"כ תוקעין עליהם ומריעין בשופרות ליראם ולבהלם וכן הצפרדעים מקרקרים והומים וכו'". נמצא, איפוא, שא' מעיקר טכסיסי מלחמה -- הוא לעשות פעולות ליראם ולבהלם. ועד"ז הוא במכת ערוב : טעם שהביא את החיות בערבוביא הוא כדי ,ליראם ולבהלם", כי כאשר

'החיות כל מין לעצמו אין הבהלה

גדולה :כ"כ, אבל כשבאים הרבה חיות מהרבה מינים ובערבוביא אז הבהלה ויראה גדולות ביותר.

ומכיון שכוונתו לבאר גודל החשיבות של ערבוביא:י לכן מביא רש"י טעם זה של המכות כאן, ובהמשך למ"ש לפנ"ז באותו הדיבור, ומביא רק טעם של ב' מכות הראשונות -- היינו רק עד לטעם מכת צפרדע, ולא יותר, כי בעיקר -- למכה זו מתכוון רש"י בהביאו מדרש זה.

ובמילא מובן ג"כ למה מפרש רש"י הנמשל רק במכת צפרדע, כי רק ע'י הנמשל דמכה זו יודעים שבהמכות הי' הענין של ,ליראם ולבהלם".

ואעפ'כ מוכרח רש"י להקדים שטעם זה נאמר ,באגדה" -- אף שגם בפשש"מ יש מקום לסברא זו (כנ"ל סעיף ג') -- כי בפשש"מ כבר ידוד עים טעמים אחרים במכות אלו: במכות דם וצפרדע -- להלקות יראתם, ובמכת כנים -- להראות להחרטומים

2) ועפ"ז מובן ל' רש"י ,ויש טעם בדבר באגדה בכל מכה ומכה למה זו ולמה זול דלכאורה הול"ל ,ויש טעם באגדה בכל כו"", כי ,בדבר* הכווגה למ"ש לפגייז =בערבוביא", וע"ז מוסיף ,ויש טעם בד" בר (זה) באגדה (עפמ"ש שם) בכל מכה כו"י. ודוחק קצת.