13

ח. האדם הוא עולם קטןי. ועד סדר הנ"ל בעולם (כפשוטו) כן הוא בכאו"א ובכל יום ויום, אשר יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב. ואח"כ אומר בידך אפקיד רוחי. ולמחרתו נעשה ברי' חדשה:* ומתחיל עבודה חדשה.

עבודת היום מתחילה בתפלה ותורה - ,לביהכ"נ ומביהכ"נ לביהמ"ד" *י, ואז גם מקבל ,הכח" לעבודתו בעולם : נפה"א מתפשטת בגופו (ע'י התפלה י6 ויכול למשול ביצהיר ובחלקו בעולם (ע"י התורה -- תבלין ליצה"ר % וכז פשוטו -- הוראה בכל דרכיו); ואח"כ באה העבודה בפועל בעניני עולם -- ,הנהג בהם מנהג דרך ארץ"". ועד אשר כמ"ש הרמב"ם 'י ,שהחכם כן" צריך שיהי' ניכר כו' במאכלו ובמשקהו וכו' *, והיינו שבכל עניגים אלו יהי: ניכר שהוא ,החכם עיניו בראשו" ו,מלט הוא את העיר (קטנה) בחכד מתו" יי, ה;חד" בטל לה,אלף" אלופו של עולם ע"י ,אאלפך חכמה"".

שמותב

33[

ולאחרי גמר עבודת היום, שאז עושה האדם חשבון צדק של עבודתו במשך היום, מודגש שוב תפקידו להמשיך בחי' האל"ף בכל עניגי העולם. וזהו שאומר +בידך אפקיד רוחי גו' א-ל אמת" *יי. כי ענינו של ,אמת" הוא ע'ד בחי' ,אחד" הנ"ל, וכמש"ן * ,ואמת הוי' לעולם" יי, וכדאי' בירושלמיי' ש,חותמו של הקב"ה אמת" לפי שבג' האותיות א'מית', הנה הא' ראשונה שבאותיות ומ' -- אמצעיתן ות' -- אחרונה שבאותיות, כמ"ש יי .אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים", והיינו שבכל עניני העולם מן הקצה אל הקצה יומשך ויתגלה ,אמת הו"" -- אלופו של עולם ושמאמתית מציאותו נמצאו כל הנמצאים. ולכן איתא בספרים י* שבהסיר הא' ממלת ,אמת" נשאר ,מת" -- היפך ענין החיים.

וכשם שבכללות, הרי במתן תורה ניתן הכח על בירור וזיכוך העולם, כך בעבודתו הפרטית של כאו"א, ע'י בירור וזיכוך חלקו בעולם ע"י עבודתו כמצווה עליו בתורה (בחי' משת), באים להגאולה הכללית ** (בחי' משיח) בעגלא דידן.

(משיחת אחש*"פ תשכ"ט)