6

6 לקוטי

בנ"י להקב"ה שלאחרי מ"ית -- שתהיי לא רק מצד הטבע והציור שלהם, נ'יא מצד עצמותם -- וזהו מה שנתחדש בהם במ"ת להיותם גם בבחיי עבדינ " ;

וכמבואר בהמשך תרס"ו" בההפרש שבין בחי' ,בן" ובחי' ,עבד" בז עבודת ה', דה,בן" אופן עבודתו הוא נמו טבע בנפשו -- דכמו שבטבע הבן לימשך אחר אביו באה"ר ובעבודה תמה כו', כמו"כ הוא בנשמות שנק' ,בנים" שזהו כמו טבע בנפשם לימשך אליו ית' בהתלהבות אה"ר ולעבדו וכו', אבל אי"ז עבודה מכח עצמם ובחירתם, ולכן אינה נקראת בשם עבודה כלל +'.

משא"כ עבודת העבד, שאי"ז מצד הטבע שלן, ואדרבה, העבודה היא היפך הטבע שלו. אלא שהוא מצד עצמו ובכח עצמו התקשר ונתן א"ע אליו לעבדו ית', עד שהוא מתבטל בכל עצם מהותו ואינו מהות ומציאות לעצמו כלל, אלא שכל מציאותו היא מציאות האדון בלבד 5.

2) ווזהו מש"א יבחר לנו גו' את גאון עקב (ולא ישראל), דישראל הוא בת" בן ויעקב -- עבדי (לקו"ת בלק ע, רע"גב ובהנסמן בהערה הבאה. ובכ"מ). וראה גם דיה יבחר לנו שם בסוף הסעיף.

3 ד"ה ומקנה רב והמאמרים שלאחריו (עִ' שח ואילך).

4) ד"יה ומקנה רב בתחלתו (ע' שחיט), וע שיט,

5) וגם זה שלע"ל יתגלה לכ"א מד ישראל גם בחי' הנחייר דבורא (שלמע' משכר המצות נח"ר דנברא -- המשך וככה ספי"ב וופט"ו) -- גילוי העצמות ממש (ראה לקו"ש ח"ה ע' 244 ואילך) -- בעיקר הוא ע'יי עבודת העבד פשוט דוקא (כמבואר בהמשך תרס"ו שם, שעיקר הנח"ר הוא מעבודת עבד פשוט) -- כי בעבד הפשוט להיות שמציאותו היא רק מציאות האדון לבד

שגות א

הז עפ'י כהנ"ל יבואר ההפרש שבין הגאולה מגלות מצרים, שלא נגאלו בה אלה שלא רצו לצאת ממצרים - מכיון שהתנגדו לגילוי ההתקשרות של ,אבינו שבשמים" ל,בני בכורי ישראל* שפעל היציאה ממצרים (ואין קטיגור נעשה סניגור) -- ובין הגאולה העתידה שבה יגאל כל או"א מבנ"י גם אלה שלא ירצו לצאת מהגלות, אעפ"י שגם זה לכאורה בניגוד להגילוי ד,אנכי ה"א" שהוא מקור הגאולה העתידה, כנ"ל :

היות והתקשרות זו דבנ"י להקב"ה מצד היותם ,בנים למקום" היא מצד הטבע, לכן הי' אפשר לבן ישראל (במצרים) להתנגד להתקשרות טבעית זו בכח בחירתו החפשית, מכיון שבאה מעצמותו (של האדם) שלמע' מהגדרות הטבע שלו"; ומהאי טעמא לא

אין לו נח"ר של עצמו כלל כ"א ,הנח"ר והעונג שלמעלה זהו עצמו הנח"ר שלו". (המשך תרס"ו ע' שכו).

ועפיי המבואר בהמשך שם (ד"ה לך לך (ע' סג) ואילך) בההפרש דרצון ותע" נוג, דרצון גם רצון עצמי הוא בבחי" המשכה והתגלות, משא"כ התענוג הוא בו בעצמותו, ייל שזהו גם ההפרש בהתקשרות זו שמצד בח" כנים, ומה שבחר הקב"ה בישראל, שהתקשרות נש"י והקב"ה מצד היותם בנים היא מצד בחיי הרצון (ראה שם ריש ע' ע, וע' עד) שהוא כבר בבח" המשכה והתגלות כביכול בעצמותו, ומה שהקב"ה בחר בישראל הוא למע' מבהה רצון כ"א מבחיי עצמותו ממש וע"ד שרש ענין התענוג שהוא בפנימיות עצמותו ממש. אלא שענין הבחירה היא למעלה גם מבחי' התענוג כי הוא מבחי' עצמותו ממש ש.,הוא" המתענג.

6 כי הרי בחירה זו אצל האדם היא מצד זה ש.הן האדם הי' כאחד ממנו" דומה להקב"ה ולכן ,אין מי שיעכב על ידו" שאינו מוגדר בשום הגדרות (ראה בהנסמן בהערה 47).