285

(ואו) ואחר שתי הברכות האמורות באה ברכה שלישית,

שאף על פי שמברכים אותה רק בהדלקה ראשונה, אבל תוכנה מדבר גם בכל ההדלקות של כל לילות חנוכה הבאים,

והיא ברכת שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. כלומר שעושה התורה והמצות בשמחה ובטוב לבב -- מברך ומודה להשי"ת על האפשרות והיכולת והכח לקיים מצותו.

() ואחר מעשה המצוה, והברכות שלפני זה והדברים שלאחרי זה, באה תפלת ערבית (נר חנוכה -- קודם לתפלת ערבית) אשר בה בא שבח מיוחד לימי החנוכה -- ועל הניסים,

בו מודגש שאפילו אם חלשים ומעטים אנו בגשמיות, אבל אנו בני גוי קדוש ,טהורים וצדיקים ועוסקי תורתך*. והשי"ת עושה לנו לא רק נסים סתם אלא -- ,נסים, פורקן. גבורות. תשועות, נפלאות -- תשועה גדולה ופורקן" (ועוד) -- ,להודות ולהלל לשמך הגדול".

ועוד מלמד אותנו השבח וההודי' ד,ועל הנסים":

אע"פ שיהודי צריך לעשות את התלוי בו בדרך הטבע, אבל ביחד עם זה ועיקר -- חזק הוא בבטחון גמור שההצלחה באה מאת ה, וכמו שאנו אומרים בהלל מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו.

שכן הי' גם כן בימי מתתיהו, שעשו התלוי בהם בדרך הטבע -- אבל מתוך בטחון גמור בה', שלכן לא נכנסו בחשבונות אם הקמים נגדם הם גבורים ורבים בגשמיות.

ויהי רצון אשר כאו"א מאתנו יקיים מצוה זו וכל המצות -- ע"פ הוראות האמורות ובשלמותן,

להיות דוגמא חי' בכל עניני התורה ומצותי' במשך כל השנה כולה -- הן בבית והן בחוץ,

בהלל . . נפלאות בעינינו : שרק כשנפלאת אומרים הלל (שבת קית, ב). +"צ לתהלים מ, ו סק"