281

כלל אשר זוהי מלחמת חלשים (בכמות) נגד גבורים וכו'. וסוף סוף הוי' רב את ריבו כו' ומנחילו נצחון עולם ובא לימי חנוכה -- חנוכת ביהמ"ק שלו -- להודות ולהלל לשמו הגדול.

והנה מבין מצוות חנוכה -- אמירת הלל שלם בכל יום, אמירת ועל הנסים, קריאה בתורה, איסור הספד ותענית והדלקת נרות -- הרי זו האחרונה היא הראשונה בזמן לכל שאר מצוות חנוכה. אף שנס נצחון המלחמה קדם לנס פך השמן; בה מתחילים ימי חנוכה -- שהרי זמן הדלקת נר חנוכה הוא משתשקע החמה; ועוד זאת, שבמצות נר חנוכה -- מנהג ישראל תורה היא -- להעלות בקודש ולהוסיף בנהות מיום ליום.

וההדגשה דנרות חנוכה -- מדגישה עיקר וכלל גדול, והוא שיש לבדוק אפילו בשמנים הנמצאים בהיכל, אם השמן טהור הוא או לא. והרי המדובר הוא לא בשמן לאכילה אלא בשמן להדלקה, ולכאורה מאי איכפת אם נגע בו לרגע בלתי טהור,

ולא עוד אלא שעל נס השמן קבעו ימי חנוכה -

זאת אומרת, אשר עיקר קביעות ימי חנוכה הוא להורות שהשמן למאור (בביהמ"ק -- הכללי וגם הפרטי) מוכרח להיות טהור, שלא נגע בו בלתי טהור.

מאור המאיר דרך איש ואשה הישראליים בחיי היום-יום, הוא נר מצוה ותורה אור. ובנר ואור זה עליו להיזהר שלא יגע בו בלתי טהור ואז ילך לבטח דרכו,

בי הודיעונו רז'יל הנרות הללו אינן בטלין לעולם, הוראה האמורה היא לכל הזמנים ולכל המקומות, וכאמור -- בנוגע לכל בית יהודי ולכל איש ואשה מישראל,

אשר כל הנהגת הבית והנהגת כל אנשי הבית, ובמיוחד חינוך הבגים והבנות (שחנוכה הוא ג"כ מלשון חינוך), יהיו מוארים וחדורים אור תורה אור טהור, ובאופן דמוסיף והולך מוסיף ואור, ועד שיאיר גם את החושך שבכל הסביבה, כהוראת נרות חנוכה שמדליקן על פתח ביתו מבחוץ. ועד