274

ובכל חלקים אלו נצטוה לעבוד את בוראו וקונו, נותן התורה ומצוה המצות, וכדבר משנה אני נבראתי לשמש את קוני.

ומסוגלים ימים אלו להחלטות טובות ולהתחלת פעולה בכל האמור, שהרי עתה באנו מיום הבהיר, זה היום יט' כסלו שהוא, בלשון הרב נשיא ישראל הוא כ"ק אדמו"ר (מהורש*ב) במכתבו לבנו כ"ק מו"ח אדמו"ר -- זצוקללה'"ה נבג"מ זי"עי ,החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו גיתן לנו וכו' להמשיך גילוי אור פנימיות תורתנו הק' וכו' שיאיר בפנימיות נפשנו וכו' לגרש מאתנו כל מדה רעה ומגונה מהמדות הטבעיות, כי אם כל עשיותינו וענינינו (הן בעבודה היינו תפלה ותומ"צ. והן בעניני עולם המוכרחים לקיום הגוף) יהיו בכוונה אמיתית לשם שמים אשר חפץ ה' כו"".

ונכנסנו לימי חנוכה, אשר ענינם, אשר אף שבחוץ שקעה החמה צריך להדליק נר ה' נשמת אדם ונר מצוה תורה אור, ובאופן דמוסיף והולך מיום ליום, ולא להסתפק בהנוגע לעצמו, כי אם על פתח ביתו מבחוץ דוקא, והרמז מובן, וכהודעת רז"ל אשר אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו;

לכאו"א ניתנו הכחות הדרושים למלאות תפקיד קדוש זה, וכציווי הבורא -- בשמחה ובטוב לבב דוקא, וכדברי המורה הגדול הוא רבנו הרמב"ם בי'"ד החזקה שלו, סוף הלכות לולב.

(ממכתב כ*ז כסלו תשי"ח)

לאחרי הפסק ארוך קבלתי מכתבו מערב יום הבהיר, י"ט כסלו, ראש השנה לתורת החסידות ודרכי החסידות --

שעל פי כ"ק מו"ח אדמו"ר, ובלשון אביו כ"ק אדמו"ר, ענינו להמשיך פנימיות התורה והמצות ופנימיות ועצמות א"ס ביה שיאיר בפנימיות הנפש, עד שכל מציאותנו יהי' אליו ית' לבד. עכ"ל. ולהעיר, אשר כל היודע מהלך הנפש של אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע הרי כל כולו הי' שקוע בפנימיות ועצמיות, ואף על פי כן בהזכירו פנימיות הנפש מיד מוסיף ביאור ,עד שכל מציאותנו כו''י, היינו העצם והתפשטות כו', שהגוף בערך הנשמה הוא על דרך התפשטות ועצם --

שלכן תקותי חזקה שלעת קבלת מכתבי זה כבר הוטב מצב בריאותו ויבשר טוב בזה, ובפרט שכתב מכתבו בערב יום הבהיר והמענה נכתב בימי החנוכה, שזה וגם אלו -- ענינם להפיץ נר מצוה ותורה אור. ובאופן דמוסיף והולך מוסיף ואור בכל יום, והוספה באור ברוחניות -- מביאה הוספה בגשמיותי כי ישראל גוי אחד בארץ, המאחדים רוחניות וגשמיות. ובזה גם כן בריאות