267
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מוסג'"פ החוברת ליום כ"ד טבת הבע*ל *, הוא יום ההילולא של רבנו הזקן. ובבקשה לזכות את הרבים בחוברת זו, ולהשתדל בחלוקת הש*ס ** במקומו ומחנו, אם בפ"ע או ע"י צירוף עם אלו הנמצאים במקום אחר. וכמבואר בהחוברת.
-- ויש לומר אשר באופן כזה ישנם כמה ענינים: א) ת"ת של המסכתא אשר לקח לחלקו. ב) כמו שלימוד כל הש"ס הוא יותר גדול מצירוף לחוד של לימוד כל המסכתות אשר בו, שלכן נתוסף אז דבר חדש -- סעודה ושמחה שעושין בגמרה של תורה דוקא, כך לימוד המסכתא בתור חלק מלימוד כל הש"ס גדול יותר מלימוד המסכתא בפ"ע. ג) ע'יי השתתפותו עם שאר הלוקחים חלק בחלוקת הש"ס -- יש לו שייכות גם ללימודם, וכאילו לומד כל הש"ס כולו. ד) ע"י השתתפותו הג"ל, אולי אפ"ל דנחשב כלימוד בעשרה ויותר, שגדל מעלתו על הלימוד ביחידות. ה) קודם הלימוד הרי יכול לזכות ולתת חלק בת"ת שלו לאחרים (שו"ע יו"ד רסרמ"ו) והרי גם בנדו"ד כאו"א מהמשתתפים רצונו ב(זכות) לימוד כל הש"ס כולו, ובמילא מקנה ומזכה לכל או"א מהמשתתפים בלימודו.
הערות
- 1. *) נדפס בלקוטי דיבורים ח"ד תקפ"ד ואילך. המו"ל.
- 2. **) עפ"י מ"ש באגה"ק (בסופו) ,לגמור כל השיס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות כו'* -- נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס בי"ט כסלו; בשנת תרס"ג הנהיגו לסדר בכ"ד טבת (וכן הי' גם בהשנה בה נכתב מכתב זה -- תשי"א) ; ובשנת תשייג נקבע שוב לי"ט כסלו (עִי' בפרטיות בסוף החוברת שם). המו"ל.
- 3. בגמרה של תורה : רמ"א בשו"ע או"ח סתרס"ט -- והוא מיל"ש (מ"א, 6 - לענין תושב"כ, ומנהגן של ישראל בשמחה יתרה בסיום הש"ס מכסיום מסכתא, אף שגם זו סעודת מצוה היא (שם רמ"א סתקנ"א ס"י).
- 4. כך לימוד המסכתא כו': כמה דוגמאות לזה, ואחת מהן : לריש לקיש דחצי שעור מותר, אם חושב להשלים אסור (ירושלמי תרומות פ"ו ה"א). -- וראה שער היחוד והאמוגה רפי"ב,
- 5. וכאלו לומד כל הש*ס: -- עד"ז יש לחקור בשותפות אם יש לכאו"א כל הנכסים, או דיש לכאו"א חלק בכל חלק מהם, ובנדו"ד יש להביא ראי' מעונשין -- דמרובה מדה טובה -- דמלאכה שעשאוה שנים (שבת צג, א ושם) הלכה דאם זה אתו יכול וזה א"י שגיהם חייבים ודי בשיעור אחד לשניהם -- (ואפילו למאן דפליג -- י"ל דשאני שבת דיש קרא יתרה למעוטא) וגם בטדו"ד כאו"א בפיע אינו יכול : בעלי עסק מפני הציחי דהנתג בהם מנהג דרך ארץ, ויושבי אוהל -- מפני החיוב בלימוד שאר חלקי התורה. -- ועייג*כ שו"ת חכם צבי ספ"ב בשם הרשב"א דמלבד שבת הנה גם זה יכול וז"י שניהם חייבים. -- שוב מצאתי הראי' משבת בשו"ת נחלה לישראל ומציין לתבו"יש ס"ב סקנ"ב. ק"ס למהרש"ק. מחנה אפרים הל' זכי' ומתנה ס"א. -- ואכמ"ל.
- 6. דנחשב כלימוד בעשרה: ראה מג"א סתרפ"ז סֶק"ג. ריה ליומא (נא, א): פסה ראשון קרבן צבור הוא, דבכנופיא אתי, דהא כל ישראל חייבין לעשותו. כן -- העילוי דתפלת יחיר באם היא בעת שהצבור מתפללין.
- 7. שגדל מעלתו: אגה"ק סכ"ב
מצוטט ב־4 עמודים
- אגרות קודש תלח לקו"ש ח"י ע' 267
- אגרות קודש ה'לט לקו"ש ח"י ע' 267
- לקוטי שיחות 242 לקו"ש ח"י ע' 267
- לקוטי שיחות 232 לקו"ש ח"י ע' 267
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.