253

מאשר הנני קבלת מכתבם מפעולותיהם עד עַתה. ובודאי שההתחלה בהענינים -- תעורר בהם תוספות כח ואומץ להרבות בהפעולות כמה פעמים ככה, הריבוי בשני הענינים, הוספת סוגים חדשים בפעולותיהם, והוספה בהפעולות הקיימות כבר, והרי כבר נרחב במחנם הט' לפעולות מכל המינים, ובכל הפעולות ישנו תמיד מקום להחדיר הנקודה התיכונה הנקודה החסידותית, וכמובן גם מביטוי הזוהר הק' שפגימיות חתורה היא נשמתא דאורייתא, דכשנתוסף חיות בהנשמה באיזה אבר שיהי' מתוסף תומ"י חיות גם בהנשמה שבשאר האברים, שהרי אי אפשר לחלק בנשמה ולהבדיל בין חלקה שברגל לבין חלקה שבמוח בהנוגע להחיות שבהם.

אף שבהנוגע להפעולות שבזה זקוקה הנשמה לאברי הגוף, המחולקים זה מזה, מתחלקת ג"כ הפעולה מתאים להאבר.

והוא ע"ד המבואר בדא"ח בכ"מ, בהנוגע לאדם העליון, אשר האורות פשוטים הם, וההתחלקות בא מצד הכלים, וכמשל גוון הנראה במים לעין הרואה ותלוי בהכלי בו נמצאים המים, הלבן הוא או אדום או ירוק.

בטח למותר להדגיש הדיוק מכבר בלשון חוצה, שהעבודה צריכה להתפשט גם חוצה, ז. א. בחוגים ההולכים ומתרחבים ומתפשטים, שבזה נכלל ג"כ חוג, שבמצב העכשוי, איננו רוצה בענינים אלו, ואפילו זה שמראה ג"כ אותות התגגדות.

ומסוגלים ימים אלו להחדרת ענינים האמורים חוצה עד לקצה האחרון והתחתון, שהרי נכנסגו לחודש הפורים, אשר עליו אומרת תוה"ק : החודש -- זא כל ימי החדש -- אשר נהפך וגו' לשמחה ויום טוב.

וענין נהפך, תוכנו, אשר גם העגינים שאינם בטוב הנראה והנגלה, מסוגל הוא חודש זה, להפכם לשמחה וליום טוב, נראים לעיני בשר.

מַ6.,/'7)

במענה על מכתבו ממוצש"ק, נעם לי לקרות בו שממשיך בהשתדלותו להפיץ נר מצוה תורה אור ומאור שבתורה זהו עניני חסידות בסביבתו, שתוספת קדושה נצרכת בה וכמה שכתוב והי' מחנך קדוש וגו', וכיון שתובעים את זה -- בודאי שניתנו הכחות וכל העגינים הדרושים למלאות התפקיד. ולכן תמה אני על מה שכותב שנפל קצת ביאוש. ומובן שזה גם כן מצער, וצריך הוא לראות את המצב כמו שהוא, זאת אומרת, שהוא שלוחו של הקב"ה לעודד את סביבתו, להכירה את האור כי טוב וכמה שכתוב טעמו וראו כי טוב ה', אשר עי"ז נשמרים יהיו וגם מאושרים -- הן בגשמיות והן ברוחניות. ואם המקיים נפש אחת ה"ז כאילו קיים עולם מלא, עאכו"כ שבידו לקרב כמה נפשות מבנ"י לאבינו שבשמים וגם אפילו בפעולות ובחיי