235

. . בפרט אחרי אשר הראני שנמצא הצירוף ,חב"ד" -- חכמה בינה דעת ביחד -- בדברי המורה הגדול הוא הרמב"ם, בספרו משנה תורה, הלי יסודי התורה (פרק ב' הלכה ב6) --

הלכה הפוסקת בהחלט שמוכרח לימוד יסודי התורה בהתבוננות. בחכמה בינה דעת, ולא עוד אלא שנוגע זה לקיום המצוות בפועל, וכדבריו הברורים והגלויים שם: היאך היא הדרך לאהבתו ויראתו (של השם) בשעה שיתבונן האדם כולי ויראה מהם חכמתו כולי ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול.

וידוע דיוק המוחלטי של הרמבים בדבריו בספרו האמור, ובפרט כשהמדובר ביסודי התורה. שמזה מובן שלשונו ,היאך היא הדרך" שוללת האפשריות לבוא לאהבת ה' ויראתו בדרך אחרת. והקדים לזה (הרמב"ם) אשר האהבה והיראה הן מצוות מן התורה וכביאור הפירוש על אתר שם הן גם היסודות לקיום המצוות.

(ממכתב ו' מרחשון, ה'תשכ"ה)

בברכה ופ"ש כל אלו המוטלים עליו לעורר את פנימיותם ולהאירם באור תורת הדא"ח (חב"ד) מדות חסידות (חג"ת) בפועל טוב (נהיי"ם)...

. . ותקותי שמסיבה זו תגלה גם כן הערכה והערצה למהותה של החסידות, עומק ויוקר תורתה ואורח חיי' בפרט, שהרי עיקר תורת החסידות והדגשתה הוא ה,בכן", הבא לידי ביטוי באורח חיים מתאימים למסקנותי' ותכליתן -- לעשות לו יתברך דירה בתחתונים דוקא, וכהדגשת בעל התניא שהכוונה לעולם הזה הגשמי והחומרי ממש, שאין תחתון למטה ממנו, הנקרא עולם העשי', שלכן גם תיקונו הוא על ידי מעשה, וכדבר חכמינו ז'ל המעשה הוא העיקר וגדול לימוד שמביא לידי מעשה. אלא שבימינו אלו בפרט -- הצורך בהדגשה זו אין די באר, וכמו שהאריך אדמו"ר הזקן בספר התניא בפרק ל"ו ול"ז.

ויש לציין במיוחד -- שאגרת הקדש (נדפסה בחלק אגה"ק של ס' התניא, סימן כ', מתחיל איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד), שרבינו הזקן כתב אותה .בימים שלפני הסתלקותו בכפר פיענא" (לשון נכדו וממלא מקומי -- אדמו"ר הצמח צדק) (בלשון אחד מגדולי תלמידיו של רבינו הזקן הר"א מסטראשעלי ,שכתב קודם גניזותו ג"ע באור החיים") -- נקודתה לבאר גודל מעלת המצוות מעשיות אשר הן תכלית ירידת הנשמות לעולם הזה הגשמי.