211

ג) אתדל"ע הקבִַיה ינחם את האבל וכל אבלי ציון וירושלים ע"י בנין ציון וירושלים ותחה"מ --. ועוד יותר ע"י שתהי'

ד) אתֶדל"ע שלמעלה מאתדל"ת הב' כנ"ל, היינו שתהיי נחמת הקב"ה נחמה בכפליים (ולא רק חזרת הישנות). וכמש"נ נחמו נחמו ב' פעמים, כי גדול -- דוקא -- יהי' כָבוּד הבית הזה האחרון (שקאי על הבית דלעתיד עפ פי' הת"ז תי' ח', ונתפרש ג"כ בס' עמה"מ ש' קרית ארבע ספקנ"ב. וזהו יסוד למה שפרשתי כאן בחובָרת ,בין המצרים" ואין להקשות בפשטות דקרא (ועייי גִ'כ ב"יב ג' סע'א -- דקאי אבית שני). דיש להשוות ע"פ המדרש -- הובא בפי' הש"י יחזקאל מַ"ג י"א. הביאו בפתיחת התיו"ט למס' מדות, ועיי' ג"כ ברכות ד' סע"א -- דראוי הי' הבנין השלישי להיות בעת שעלו מבבל אלא שגרם החטא).

. . . נהניתי ממ"ש במכתבוּ בענין תחה"מ בכמה אופנים, אלא שלפעניד, חסר הקישור וההשתל' שמענין לחבירו, ויש להוסיף מעט תבלין לתקן הנ"ל, והוא: ענין המיתה בכלל הוא -- מאן דנפל מדרגי איקרי מת (כ"ה בלקו"ת דייה זאת חוקת ססיב ובכייד, ולע"ע לא מצאתי ל' זה. ואין הזמן גרמא לחפש, ובזח*ג קלה, ב - הובא בע"ח ש' שבה"כ פ"ב ובמבו"ש ש"ב ח"ב פ'ג - איתא מאן דנחית מדרגי' קדמאה דהוה ביה קארי בי' מיתה)

והנה באדם יש: א) נפה"א ב) נפש השכלית ג) נה"ב ד) גוף (וי"ל שדי מדריג' אלו הם, מלמטלמ"ע, דצח"מ). א) נפה"א. מדריגתה חלק אלק' ממעל ממש, ואם נפלה ממדריגה זו, שאינה ברצוא להתדבק באלקות נק' מית. והעצה לזה, לימוד והתבוננות והנהגה ע"פ תורת דא"ח, ב) נפש השכלית, ענינה להבין את הנה"ב ע?י שכל ומוחין איך להתנהג במדותי'. והנה הקטן -- הן בשנים והן בדעה --- מדותיו בתקיפות ושכלו בקטנות, ואם נפש השכלית נגררת אחר התאוות, אפי' של היתר, כָבהמה, ה"ז נפילה ממדריג' ואיקרי מית, וזהו ענין החינוך להעמידו על ההנהגה הנכונה, ג) נה"ב. צ"ל מצד עצמה, עב"פ כבהמות וחיות, שאינם משנים את תפקידם, אבל אם עושה איסור ועבירה, שעוברת על רצון בוראה, ה"ז נפולה ממדריג' ואיקרי מית, רשעים בחייהם קרויים מתים, עד שע"י הוכחהּ ומה שחברו מעוררו נתעורר לתשובה ולחיזוק בקיום התומ"צ ושב למחנה ישראל, ד) גוף, ענינו כלי להנפש. ואם הופסק הקישור שביניהם, ה"ז נפילה ממדריג', מיתה כפשוטו. ועל כל המתעסקים בו, ח"ק. לסדר הכל שיהָי' מוכן לתחַה"מ בב"ב,