189
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מה ד,את" מורה על השכינה, ופי' ענין שכינה: הנה את מורה בכ"מ על דבר וענין הטפל.
שכינה נק' בחינת אלקות .ששוכנת ומתלבשת תוך כל עלמין להחיותן ולקיימן* ,מלשון ושכנתי בתוכם". והנה כל העולמות כולם אינם תופסים מקום כלל לגבי' ית', כי בה"א (אות אח"ת) נברא עוה"ז וביו"ד נברא עוה"ב. וכמו שהאריך בזה בתניא. ולא זהו עיקר האלקות מה שהוא בורא עולמות. ולכן נקי בחי' זו בשם .את"
וע"פ הנ"ל שחלקי התורה כלולים זמ"ז -- הנה ענין הנ"ל שבתיבת <את", יש בזה גם רמז -- שבתיבה זו נרמזו כל האותיות מתחלתן (א) ועד סופן (ת). ובכלל את -- ג"כ מלי אות.
כי מבשרי אחזה אלקה: כשהאדם רוצה לגלות רצונו, שכלו וכיו"ב ולהביאם לזולתו, הוא ע"י דבורו המסודר ומחולק באותיות (שלכן איתא אשר אות הוא מל' אתא בוקר). וכן הוא כביכול גם למעלה: הבריאה הייתה ע"י י' מאמרות, גילוי חכמתו, ורצונו של ה' -- ע"י עשה"ד וכו --
היינו הבחי' שנק' שכינה. (ממכ'" ח' כסלו תשכ*"ג)
6/7
במענה לשאלתה בפירוש רש"י בפ' בראשית שלמדה -
ולכל לראש נהניתי לראות שלומדת בשקידה ובעיון, ורוצה להבין מה שלומדת בתכלית ההבנה. ובודאי משפיעה בכיוון זה גם בביתה וגם בכתתה, ובכלל זה בההנהגה טובה וקיום המצוות בפרט, והרי אמרו חכמינו זיל אין דבר העומד בפני הרצין.
ובתוכן שאלתה, אף שבודאי יכולה לברר ספקותי' אצל המורה שלה, ובפרט אשר בעל-פה, פנים אל פנים, נקל הדבר יותר מאשר בכתב, אבל כיון שכבר כתבה וגרמה לי קורת רוח. אענה לה על כל פנים בקיצור, ותדבר בפרטיות עד"ז עם המורה שלה לבאר לה ככל הדרוש.
השאלה: על הפסוק ויתהלך חנוך את האלקים וגו' אומר רש"י ,צדיק הי' וקל בדעתו להרשיע לפיכך מיהר הקב"ה וסילקו והמיתו קודם זמנו" ושאלתה, כיון שלקח אותו אלקים לפני שיחטא הרי לקח ממנו הבחירה החפשית בין יצר הרע ויצר הטוב. ושנית, למה דוקא את חנוך ולא אחרים. ושלישיתי
הערות
- 1. את . . הספל: עירובין ד, ב. ששוכנת . . ולקיימן מל' . . בתוכם : תניא פמ"א, פנ"ב. שהאריך בזה בתניא: פ"כ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.