183
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
והנה אחרי בקשת סליחה וכו' זהו תמוה ביותר א) לית דין צריך בושש דברכת החמה דרואה המה בתקופתה ולבנה בגבורתה הוא ביום ד' ולא ביום וא"ו (ברכות נט, ב). ומדר' יהושע נדע גם לר"א דאמר בתשרי נברא העולם. ב) כיון שנבראו המאורות ביום א' -- וכמ"ש גם בס' מק"ק -- והתחילו לסובב ולהאיר על הארץ -- לפי דעתו -- רק ביום וא"ו, א"כ למה קטרגה הלבנה ביום ד' כשנתלו בשמים. ממנ"פ: או שהי' לה לקטרג תיכף לבריאתם או כשהתחילו לשמש ולהאיר. (ואין לתרץ שמתחילה אמרה שלא יתלו ברקיע אחד -- חגיגה יב, ב -- דאם באופן זה לא איכפת לה, א"כ למה נזקקו למיעוט הירח). ג) בת"י (בראשית א, טז) דהיו השמש והירח שוין בכבודם כא' שעה חסר תרע'ב חחלקים (דיוק משך זה דוקא נתבאר בס' עשרה מאמרות מאמר אכ"ח ח"א סי"ד. ודלא כהגהת הרד"ל). וגם בזה הקושיא כנ"ל, דממנ"פ: אית לי' לחשוב או משעה שנבראו או משעה שהתחילו להאיר, אבל לא מעת שנתלו ברקיע. ד) איתא בברייתא דשמואל רפ"ו חכמי מצרים אמרו תחלת בריאת המאורות חמה נברא בארי' בט" חלקים לבנה בסרטן בטו' חלקים כו' נמצא חדשה של לבנה (עד המולד, שאז הירח והשמש במקום אחד במזלות) כו' שני ימים ורביע (שבמשך זה הולכת הלבנה ל' מעלות שמסרטן עד ארי'. עיין קדה"ח להרמב"ם פי"ד) משמע להדיא שתיכף לבריאת המאורות התחילו לסובב בפו"מ (משא"כ בתוד"ה לתקופות -- "ה ח, א -- דאינו אלא לחושבנא, אבל אינו מוכרח לומר שהיי הסיבוב בפו"מ. וכמו מולד בהר"ד שהוא מולד תוהו ולא שהי' בפו"מ).
ואף דלדעת חכמי מצרים הנ"ל דבטו' באב נבראו המאורות לא מצאתי לע"ע חבר במקום אחר בדרז"ל. אבל למה לן לאפושי פלוגתא ולומר דגם בהא אם סיבבו המזלות תיכף לבריאתם פליגי.
סוף דבר דעת בעה"מ לא זכיתי להבין. ומשזכינו לכתהאריז"ל נתבאר - ש' מיעוט הירח פ"ב וז'ל: ואז -- ביום ד' -- נגדלה כל ג' בחי' . . עד שתחי' בחי' פרצוף גמור, וכאשר הירח קטרגה אז נתמעטה וענין מיעוט הירח הי' ביום ד' אח"כ ביום וא"ו חזרה להתגדל בבחי' הג' הנ"ל היותה פרצוף שלם (עד שחטא אדה"ר). -- ומן הסוד נדע ע"ד הפשט כי מתאימות המה --. ענין מיעוט הירח ע"פ דא"ח עיין אור התורה -- להצ"צ -- פ' בראשית וש"נ.
(ממכ' יו"ד כסלו תש"ד)
בַ"'/,.₪
. . הגיעני ספרו . . ות*"ח על שכבדני בתשורתו זה חבורו. ושמחתי לראות שקו"ט בענינים הנוגעים בתכונה אשר בדברי חז"ל בחשבון השנים וכו" אשר מעטו מאד העוסקים במקצוע זה שבתורתנו, והיודעים בזה מעוטים עוד יותר, למרות מרזיל (שבת ע"ה ע"א) שמצוה על .אדם" (ולא קאמר .בית דין". וראה סמ"ג מע מ"ז. סהמ"צ להרמב'"ם שרש ב') לחשב תקופית
מצוטט ב־1 עמודים
- אגרות קודש קיד לקו"ש ח"י ע' 183
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.