159

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

נוחה הימנןו") למה בחר יוסף *ץ ישן", כי בזה רמז ליעקב, שאף בהיותו במצרים לא אבד בטחונו בה' שעוד יתראה עם אביןו. ולכן (אף שלא שתה יין) יין משומר אצלו משך זמן רב -- עד שנעשה יין ישן - בכדי שיהי' מן המוכן בבוא הזמן.

ומזה הוראה בעבודת כאו"א:

גם כשאדם נמצא במצב שהמצרים וגבולים של העולם -- טרדותיו הגשמיות ודסביבתו, מפריעים אותו מד עבודת ה', אסור לו להתייאש כו', אלא אדרבה -- עליו להתחזק בבטחון גמור בה', שבודאי יצליחו בעניניו הגשמיים באופן שלא יסתירו על עניני התומ"צ שלו.

ועוד הוראה בזה -- ע"ד מתנת יוסף לאביו שלא היתה עפ"י צייוי פרעה מלך מצרים, אלא מדעת עצמו (כדלעיל ס"ד), ולא מצינו שישאל

\יגש ב

1:59 רשות מפרעה ע"ז'י, היינו, דכשבא לענין של מצוה -- מצות כיבוד אב, לא התחשב יוסף כלל עם פרעה. וקיים המצוה בהידור גדול וכו'י

כן הוא בעבודת כאו"א כאשר בא לידו ענין של תומ"צ אין להתחשב כלל עם המצרים וההגבלות דעוה"ז, ויקיים את המצות בהידור.י

וע'י הנהגה זו, הרי לא זו בלבד שיצליח בעבודתו בתורה ומצות, אלא שגם כל עניניו הגשמיים מצליחים לו,

הערות

  1. 1. (משיחת ש"פ ויגש, תשל"ב)
  2. 7. ראה טור הארוך (פרשתנו מה, יט) : ואתה צויתה -- אמר בלשון צואה, לפי שפרעה הי" מכיר ביוסף שלא הי' שולח יד בממונו כלל . . לא ירצה לשלוח דבר לאביו כו', -- היינו ש(אף שיוסף הי" המושל ושליט ובידו לעשות כרצונו, מ"מ) בכלל היתה הנהגתו שלא הי' שולח מעצמו כלום.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.