157

זז אך מכיון שסו"ס פי' זה אינו מתאים כ"כ בפי' +,מטוב מצרים", כנ"ל, לכן מביא רש"י עוד פי' : +ומ"א גריסין של פול", אשר לפי"ז מתיישב היטב פי' ,מטוב מצרים", כי ,גריסין של פול* ה"ז זרעים. -- ולהעיר שזה בפרט הי' מאכל חשוב. במצרים '', ומובן ג"כ למה שלח לו דבר זה. (כי הרי זה\ משבחה של מצרים) ואין רש"י צריך לפרשוו;

אבל לאידך, פי' זה ש,טוב מצרים" הי' דבר של מזון, אינו מתיישב כ"כ מצד תוכן כללות הענין, ששילוח המתנה הי' לכבודו וכו' דאביו. לכן מביאו רש"י כפי' שני, ופירוש הראשון והעיקרי הוא ש,שלח לו יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו", כי זה מתאים יותר לתוכן הכללי:: של שילוח המתנה לאביו, כנ"ל בארוכה.

ח. והנה, גם להפי' ,גריסין של פול" מסתבר לומר, דיוסף בחר בזה דוקא לא רק מטעם שהוא ,טוב מצרים", אלא שיש בו שייכות גם לתוכן השליחות ששלח יוסף לאביו:

ולכן מדייק רש"י דפי' זה הוא מ,מדרש אגדה" (ולא כתב ד"א, וכיו"ב), בכדי לרמז שע"ד המדרש והרמז יש למצוא שייכות בין ,גריסין של פול* לשליחות יוסף לאביו.

והביאור בזה: יודע הי' יוסף, דכאשר יחזרו אחיו לכנען ויבשרו לאביו ש,עוד יוסף חי", הרי בשורה טובה זו תגרום לו גם הרגש של צער, כי עי"ז יוודע לו שאחיו מכרוהו:5, וב"

\יגש ב

ו ודאי השתדל יוסף ככל האפשרי למנוע ועכ"פ למעט צערו של אביה

ואפילו את"ל שלא יגלו ליעקב שמכרוהו -- הרי גם אז מצטער יעקב על הזמן שהי' יוסף נפרד ממנו ומאחיו -- והשתדל יוסף למעט צער זה.

וי"ל שגם לתכלית זו אמר יוסף שיאמרו ליעקביי: כה אמר בנך יוסף שמני אלקים לאדון לכל מצרים גו -- היינו שאלקים עשה זאת, יוסף אינו מתרעם כלל -- כי נעשה לאדון גו', וכו'.

ולכן שלח יוסף לאביו ,גריסין של פול", כי בזה רמז יי לאביו שאין להצטער יי על מכירתו למצרים *י.

והטעם : ,גריסין של פול" הוא מא-

8 ולהעיר ג"כ מהמדרש (ביר פציד, ב. - הובא ג"כ לעיל בהערה 15): זה גריס של פול שהוא על עיקת נפש -- שישנה סגולה טבעית כגריסין להפיג הצער. וראה מ"כ שם. ובתו"ש שבהערה 33.

ולהעיר ג"כ מלבוש האורה (הובא לעיל ע' 134 הערה 33) שאין לחשוד את יעקב שמתוך רוגזו מחמת יוסף לבדו יקלל חיו כל כניו וישכל עצמו מכולם עיי"ש.