141

יוסף יצוה אותם דבר גוסף על מה שציווה אותם מכבר -- שימולו.

ולכן מפרש רש"י שבל' .אשר יאד מר לכם (בעתיד) תעשו* מרומז הד טעם שמוכרחים לעשות כמו שאמר להם יוסף ושאין ביכלתו (של פרעה) לצוות את יוסף שיתן להם בר (נגד רצונו), כי אפשר שיאמר בעתיד (גם) מה שלא אמר ע"ע, ולכן גם בנוגע לעונש ,מה אם יגזור (בעתיד) עלינו ונמות".

ח 4 ויש גם בפי' זה של רש"י מעניני ה,יינה של תורה"'':

מבואר בכ"מיי בההפרש שבין יוסף להשבטים, שיוסף להיותו מרכבה דאצי', לא היו אצלו עניני עוה"ז מציאות התופסת מקום ולא הטרידוהו כלל וכלל, אשר לכן הי' יכול להיות מלך מצרים, מקום שהוא תכלית הד שפלות, הירידה והטרדה שבעוה"ז, ועכ"ז הי בתכלית העליי והדביקות באלקות. משא"כ השבטים להיותם בחי' מרכבה דבריאה, הוצרכו להיות בהתבודדות מהעולם. ולכן בחרו לה" יות רועי צאן, בכדי שעניני עוה"ז לא יטרידו אותם מעבודת ה' וכו'.

ומפרש"י שלפנינו למדין עוד יתירה מזו, שלא זו בלבד שעניני עוה"ז לא הטרידו אותו מדביקותו ועבודתו לקונו, אלא שפעל והשפיע גם

מקֶץב

בהעולם שמחוץ הימנו; ולא עוד אלא שהכריח את אנשי מצרים, שהיא ערות הארץ, שימולו, ולהכניע בזה * את בחינתם (שהם ,שטופי זימה" :6 : ועד שגם פרעה בעצמו, מלך מצרים, - ציווה עליהם לשמוע אל יוסף ולמול את עצמם.

ומזה ההוראה לכאו"א :

ישראל נקראו בשם יוסף כמ"ש י: ,נוהג כצאן יוסף", ולכן בכחו של כאו"א לפעול בעצמו באיזה מקום שיהי' (גם כשאנשי המקום הם בד ירידה גדולה ברוחניות ורחוקים מאד מיהדות וכו'), ולכן לא רק שאין לו להתפעל מחומריות המקום ואל יפול ברוחו וכו', ועליו להתגבר בעצמו שיהי' שלם בתומ"צ, אלא שבכחו גם לפעול על העולם שמחוץ הימנו, על בל היהודים הנמצאים שם, ועד שע"י הנהגה באופן המתאים יהי' גם ;אור לגוים" וכו', שגם ב"נ יקיימו הןז' מצות שלהם :3 ועד שיתתקן ויתברר כל העולם כולו; נזכה לביאת משיח צדקנו ** ולקיום היעוד .כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד".'י