140
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
10 לקוטי ויתירה מזו -- ע"פ הנ"ל שמחויב יוסף להשתדל שימולו, מוכרח לומר שכשחזק הרעב בארץ מצרים ומוכר" חים היו לפנות אל יוסף, מחוייב הי' יוסף לא למכור בכסף וכו' -- כ"א לומר להם בתור תנאי -- שימולו.
ז והנה כאשר ,ויצעק העם אל פרעה ללחם" שהוא המלך ויוסף הוא רק משנה למלך ופרעה אמר להם ,לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו" -- היינו שהוא (פרעה) אינו מתערב בזה ולא יצווה את יוסף שיתן להם מזון (גם אם לא ימולו) -- מובן שה" צריך לומר טעם ונימוק ע"ז.
וטעם זה מפרש רש"י -- ,הרי גזר על התבואה והרקיבה", כלומר: באם הענין שאין להם .לחם" (וצועקים אליו (אל פרעה) ללחם) הוא מצד סיבה טבעית, אז מקום שיצוה את יוסף שיתן להם לחם.
אבל מכיון שהטעם שאין להם לחם הוא (בלתי טבעי) מצד גזירת יוסף *:, הרי:
לא תהי' תועלת אם יצוה את יוסף ליתן להם בר, שהרי גם כשיוסף יתן להם בר (עפ"י ציווי פרעה) יגזור שיורקב גם בר זה *,
זג) ועפ"ז מתורץ : מנ"ל לרש"י ש" פועה אמר להם ,למה לא צברתם בר כו" -- כי מסתבו, אשר כשאמר להם פרעה שאין ביכולתו לצות את יוסף (למרות אשר ,ויצעק העם אל פרעה ללחם") קשה זאת באופן שהמענה שלו יתקבל אצלם, ולכן מסתבר שבתחלת דבריו אמר להם ,למה לא צברתם בר כו'" בידעו אשר יענוהו (כפי האמת) ,אספנו הרבה והרקיבה*. ועי*ז יוכיח להם מדבריהם גופא שמוכרחים הם לעשות כל מה שיוסף יאמר להם ש,הרי גזר על התבואה והרקיבה כו' ".
כי מכיון שיוסף רצה להכריחם
מטץ ב
אבל אין טעם זה מספיק כלל, שהרי לשעה (עד שתרקב) בודאי תועיל, וגם אח"כ אולי לא יגזור וכו', ואפילו יגזור -- לא הפסידו דבר. ולכן עכצ"ל שיש בזה (בציוויו להכריח את יוסף) חשש להיזק והפסד לגבי מצבם בעת צעקתם ללחם -- מיתה במשך הזמן ברעב. ואין היזק גדול מזה -- אלא מיתה תיכף. וזהו שמוסיף רש"י בדברי פרעה (שאין לו שליטה על יוסף, לצוות עליו דבר שהוא נגד רצונו, ואדרבא, נהפוך הוא : כיוון שבכוחו של יוסף לגזור כו' ו),מה אם יגזור ונמות".
אבל עדיין מקום להשיב: כיון שיוסף צדיק הוא (שלכן גזירות שלו מתקיימות) אין חשש שיגזור מיתה על העם, שהרי אין הם מכריחים אותו ומצווים עליו -- ולכן עכצ"ל שאמר פרעה ,עלינו" -- שהוא המכריח. והם - שגרמו לכך.
ודבר זה, שפרעה אמר להם שבכחו של יוסף לגזור עליהם שימותו - מרומז הוא גם בלשון הכתוב ,אשר יאמר לכם תעשו" :
,אשר יאמר לכם (ל' עתיד) תעשו" משמע שכוונתו (לא רק לענין שכבר אמר להם (המילה), כ"א) שגם אם יאמר להם, בעתיד, דבר שלא אמרן *, עליהם לעשותו.
ואינו מובן: למה חשש פרעה ש-
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.