137
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
כבר ומובא כאן בתור הקדמה שעל פי' יובן שהתיבות .אשר יאמר לכם תעשו" פירושן ש,אמר להם כו'".
ג. להלן, בהמשך פי' רש"י זה, אומר : ,וכשבאו אצל פרעה ואומרים כך הוא אומר לנו אמר להם למה לא צברתם בר והלא הכריז לכם ששני הרעב באים אמרו לו אספנו הרבה והרקיבה אמר להם אם כן כל אשר יאמר לכם תעשו הרי גזר על התבואה והרקיבה ** מה אם יגזור עלינו ונמות".
וגם בזה קשה להבין:
,יאמר" שמצינו ל' אמירה על מילה כמ"ש (תהלים קיט, קסב) שש אנכי על אמרתך גו' (ש"ח כאן וראה מת"כ לב"ר ס"פ צ'. מושב זקנים עה"ת) כי
[נוסף לזה שבפשוטו של מקרא אין שום רמז שאמירה קאי על המילה, ואם לזה היתה כוונתו של רש'"י, הו"ל לפרש שנלמד בגזירה שוה משם]
מל' רש"י לפי שהי' יוסף אומר להם שימולו מוכח שאינו נלמד מתיבות ,אשר יאמר (בעתיד) לכם תעשו" כבפנים.
ומזה מובן שא"א לפרש שנלמד מ,לכם" יתירה (כבמת"כ לב"ר פצ"א שם) או מד דכתיב תעשו שהוא ע"ד ,ואת הנפש אשר עשו" (צדה לדרך)
*6) ךא"א לפרש שהטעם למה הרקיבה תבואתם לפי שלא נתנו בו מעפר המקום וכו' (הובא במשכיל לדוד כאן*) משא"כ יוסף, כי כיון שיוסף הכריז ששנִי הרעב באים וצריכים לצבור בר, בודאי שפירסם גם אופן הצבירה. ועוד ועיקר; שמירת התבואה מרקבון ע"י עפר המקום ה"ז ענין טבעי (ראה רש"י מא, מח) וא"כ בודאי שהי! זֶה ידוע למצרים.
מקץגב
א) כדלעיל, מנא לי' להוכיח, ממשמעות הכתוב לפי פשוט את כל דברי השקו"ט שבין פרעה והמצריים -- שהרי אין כתוב בקרא אלא: ויצעק העם אל פרעה ללחם?
ב) לאחרי שאמרו המצריים (כפי פי' רש"י) ,אספנו הרבה (תבואה) והרקיבה" ועל זה השיב להם פרעה ,אם כן (היינו מכיון שאין להם מה לאכול, הרי אין לפניהם ברירה אחרת :, אלא) כל אשר יאמר לכם תעשו" -- מה חסר בהבנת פשוטו של מקרא שלכן מוסיף ,הרי גזר כו' מה אם יגזור עלינו ונמות" ?
ג) רש"י מוסיף על לשון הכתוב .כ" אשר יאמר?
גם אאפ"ל שזה ש,ותרעב כל ארץ מצרים" הוא לפי שכלתה כל התבואה שאצרו, ובפרט שותחזק הרעב בארץ מצרים (ראה פירוש הרד"ק עה"פ **) כי אין כלל מקום לומר, שהתבואה שאצרו עבור שבע שנים כלתה בשנה הא'.
הערות
- 1. *) במשכיל לדוד: ,אשתמיטתי" :"₪ במדרש שהי' אומרים לפרעה כו' אף לחם שהי' לנו בסל הרקיב" -- אבל גם בפרש"י (שלא הובא ,אף לחם שהיי לנו בסל הךד קיב") מובן שא*א לפרש כן כבפנים ההערה.
- 2. ז) ועוד: מל' רש"י ,אם כן כל אשר יאמר לכם תעשו הרי גזר על התבואה והרקיבה* מוכח, שהטעם ל,כל אשר יאמר לכם תעשו" הוא לפי ש,גזר על התבואה והרקיבה". ואינו מובן שהרי הטעם שמוכרחים לעשות מה שיאמר להם יוסף, הוא לְפִי שאין להם מה לאכול גם אם התבואה היתה נרקבת מצד סיבה אחרת (לא מצד גזירת יוסף) או גם באם לא צברו בר. ומהי כוונת רש"י, שהטעם ל,כל אשר יאמר לכם תעשו" הוא ,הרי גזר על התכואה והרקיבה" ?
- 3. **) ברד"ק : לפי שהוצרכו ליתן חמש וזות לפרעה -- אבל בפשוטו של מקרא היי זה רק בסוף שָנה הב' לאחר שכלה הכסף. וכמש*נ (ויגש מז -- כגיכד) ,הן קניתי אתכם היום גו" ונתתם חמישית לפרעה גו'".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.