136

שיחה ב

56 לקוטי

מקץ ג

א ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו . ופי' רש"י (לאחרי שמפרש תחילת הפסוק: ,ותרעב כל ארץ מצרים", מעתיק סיפא דקרא ,אשר יאמר לכם תעשו" ומפרש): ,לפי שהי' יוסף אומר להם שימולו וכשבאו אצל פרעה ואומרים כך הוא אומר לנו אמר להם כו"* (כדלקמן ס"ג).

וצריך להבין: הלא בהפסוק כתיב -ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה גו' לכו אל יוסף" שהוא ע"פ אמירת פרעה ליוסף לפני זה: ,ועל פיך ישק כל עמי" -- וא"כ מענה פרעה מובן בפשטות, ומה צורך בפי-

רוש בְכַלֶל? אפִילו אֶת"ל שיש הכךח לפירוש - הרי רש"י הודיע יסָוִד פירושו

(וחוְזֶר עליו כמה פַּעָמִים) שלא ,באתי אלא לְפשוְטו של מקרא ולאגדה הִד מיישָבַתּ דְבְרִי המקרא דבר דבוה על אופנין* * -- ומנ"ל לֶרשַ"י בפשוטו של מקרא שָמקודם לזֶה היו אצל יוסף, ושיוסף אמר להם שימולו ושאח"ב הלְכו אל פרעה ?

גַם קשה; אֶדרבָא,. מלי הכתוב (שז פּרעָה אמר להם) ,אשר יאמר (לְשון עָתִיךָ) לכם תעשו" (ולָא ,אשך אמר" -- לשון עִבַה), משמע שעדיץן לא אָמֶר להם יוסף דבר בַענין זה,

1) פָרשַתנו מא, נָה.

2) מָא, מ. וראה ג"כ מַאָ, מד,

3) בךאשית ג ח, ועד"ז שם ג, כד, ובכ"מ.

ב. והנה יש מפרשיםי אשר ארי" כות לשונו של פרעה מכריחה לומר שלפני צעקת המצריים אל פרעה הי להם מו"מ עם יוסף: אם נאמר שתחילה באו המצריים בצעקתם אל פרעה והוא שלחם אח"כ ליוסף, הי' לו לומר: ,לכו אל יוסף" ותו לא; ומזה שהוסיף בדבורו: ,אשר יאמר לכם תעשו" מובן שהם כבר היו אצל יוסף ושהוא אמר להם דבר שלא רצו לעשות -- וע"ז בא מענה פרעת אשר יאמר לכם תעשו,;

אבל קשה לפרש כן כי:

[נוסף לזה שגם לפי פירוש זה, אינו מובן מנ"ל לרש"י שיוסף אמר להם שימולו דוקא]

ב בָאם ראייתו של הש"י ,שהיי יוְסַף אומַר להם כו' * היא מז שפרעה הי' צריך לצוות שיעשו כאִמִירת יוסף, אף שמכבר נתון ;אותו על פָּל ארץ מצרים" * -- הי' בַותב זה בסגגון של פירוש ל,אשר יאמַך לכם תעשו*: .מִכאן שהי' יוסף אומר לָהם כו"* וְכיו"ב*י; מלשון רְשַ"י ,פיי שה" יוסָף אומר כו" " מוכח, שזה שיוסף אמר לָהם שימָולו אינו ענין הנלמד מתיבות אֶלו* אלא שהוא דבך הידוע

6 משכיל לדוד עְה"פַי

*)) מא, מג

66 ועפ"ז מובן שא"א לפרש שהוכחתו של רש"י שאמר להם שימולו היא מלי