134
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
14 לקוטי נאשר יהיו שני הרעב ויוסף יהי' משנה למלך ויוכרח יעקב לירד לד מצרים -- ותתקיים (א) ברית בין הבתרים וגם (ב) עונשו של יעקב כ"ב שנה על שלא קיים כבוד או"א : (ג) ולא הי' מקלל את בניו, כי למה יחשוד שהם מכרוהו*.
ו והביאור בכל הנ"ל יובן בהקדים תמיה נוספת : איך יתכן שאף אחד מבני יעקב לא יתעורר בתשובה על מכירתו של יוסף ויתודה ויספר ליעקב שמכרו את יוסף ועודנו חי. ובפרט שמצינו בפרשתנו יי שסו"ס כולם התד חרטו ע"ז .ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו
גוסל א
צרת נפשו בהתחננו אלינו גו" -- אלא שזאת הייתה כוונתם בעשיית החרם, היינו שמתחלה חששו שלאח"ז כאשר תשוך חמתם בודאי יתחרט מי מהם וירצה לגלות ליעקב (ויפגע עי"ז בהשאר), ולכן ,החרימו וקללו את כל מי שיגלה" היינו שאין לאחד מהם (או למקצתם) רשות לגלות את הדבר ליעקב (אבל בודאי שאין סברא לומר שהחרימו שאפילו באם כולם מעצמם יחליטו לגלות גם אז אסור להם לגלות) *3.
אבל עדיין יש חשש שאחד מהם (או רובם) ירצה להכריח את השאר לשמוע לקולו ולגלות ליעקב, ועד פרש"י** שאמרו אחיו ;אילו אמרת להשיבו היינו שומעים לך" -- לכן שתפו הקב"ה עמהם בהחרם שעשו -- היינו שהחלטת הדבר אם (ומתי) יגלו ליעקב תלוי בהקב"ה -- ואף כולם יחד אינם רשאים לגלות ולעבור על החרם כי אם בצירופו והסכמתו של הקב"ה יי (אבל אין הכוונה שכללו את הקב"ה בהחרם ומוכרח שלא לגלות, שהרי אין ידוע להם אם הקב"ה מסכים לזה, בנ"ל *5).
ומה שהקב"ה לא גילה ,לפי שהחרימו . . ושתפו את הקב"ה כו'"* הד כוונה : מכיון שהם שתפו להקב"ה שהם לא יגלו ליעקב בלי הסכמתו
5 ראה גם בפרדר"א שם: ,אמון נחרים בינינו שאין אחד מהם יגיד הדבר ליעקב אבינו עד שיהי' ברשות כולגו".
6 לח, א.
7 ועפ"ז יומתק ל' רש"י ;ושתפו להקב"ה עמהם" ולא ,שתפו הקב"ה בהחרם".
8 ואה תשובת מהרי"ק שם: דמה ששתפו הקב"ה עמהם הי' על ספק שאולי יסכים הקב"ה עמהם כאשר הוברר הדבר למפרע שהסכים שהרי לא גלה ליעָקב אבינו,
הערות
- 2. כן הקשה על טעם זה גם בגו"א (בשביל עונשו של יעקב). ובלבוש האורה מתרץ: אמי גילה לו (להגו"א) שהי' די בוה צער ליעקב כשידע שבנו חי והוא נאבד ממנו ואינו יודע אי' הוא שמא הש"י רצה לצְעָר מאד בעונשו שיסבור יעקב שהוא מת שבזה יהי'י לו צער יותר כו'". אבל ע"פ דוך הפשט מובן שעונש הוא ,מדה כנגד מדה" (וראה גם בשם ;רש"י ישן" בס"פ תולדות), וכבר למדנו עד"ז (ראה פרש"י גח ז, יא. וראה גם פרש"י יתרו יח; יא. נשא ה, כך. ועוד). ובפרט שכאן צייו יצחק ורבקה לילך לשם ליקח אשה כנ"ל הערה 9
- 3. בגו"א, רלפי טעם זה ,אם ידע שהוא חי הי' יודע מעצמו שהשבטים מכרו אותו דהא לא אכלה אותו חי" רעה" אבל לא ביאר דבריו*, וגם אם יחשדם שמכרוהו ,האיך יעלה עַל דעת שום אדם שיחשוך השי"ת את אבינו יעקב שמתוך רוגזו כו" מחמת יוסף לבדו יקללם ח"ו כל בניו וישכל עצמו מכולן ביום אחד כו'" -- לבוש האורה עיי*ש.
- 4. מב, כאי
- 4. *) בפרש*"י (פרשתנו מב, לו): ,מלמד שחשדן שמא הרגוהו או מכרוהו כיוסף* אבל ראה משכיל לדוד שם ,שחשדן עכשיו גיכ על יוסף" (וג"ז ,לא הי' ברור לו").
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.