125
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מדבר -- היינו שהתורה היא המספרת את מאורעותיו של יהודא והיא היןדעת לרמז בל' ,ויעל" את עליתו הרוחנית שעתידה לבוא ע"י הליכתו לתמנה. משא"כ בפסוק שלפנינו, שנאמר בו ,חמיך עולה תמנתה" בלי נוכח, והיינו שזהו הנוסח שבו הוגד העגין לתמר ע"י מישהו מאנשי הד מקום -- הרי א"א לפרש שכונתו (של המגיד ההוא) לעלי' הרוחנית של יהודה בעתיד, כי דבר זה ודאי לא הי' ידוע לו, וכיון שכן, הלא הקושיא בכתוב זה -- למה נאמרה לי ,עולה" בהליכתו תמנתה -- במקומה עומדת *י.
ה. וקושיא זו מתרץ רש"י באמרו ,ובשמשון הוא אומר וירד שמשון וגו תמנתה", והיינו שע"י שמקדים ליישב סתירה זו שבין כתובים אלו, מתורצת הקושיא בפסוק זה בדרך ממילא: דמאחר שביהודא נאמר ל' ,עולה תמנתה" ובשמשון ,וירד . . תמנתה", הרי שבע"כ צ"ל ש,בשיפוע ההר היתה יושבת, עולין לה מכאן ויורדין לה מכאן" :!
ומעתה, כיון ששתי דרכים מוליכות לתמנה -- בדרך ירידה מראש ההר ובעלי' מתחתיתו -- סרה הד תמיה בל' ,עולה תמנתה", כי זהו פרט הנוגע לסיפור הדברים: ע"י הדגשה זו ידעה תמר באיזה דרך הולך יהודה תמנתה, דהיינו בדרך העולה מתחתיתו של ההר.
ועפי"ז יובן למה לא נקט רש"י ש,שתי תמנאות היו" (כתירוץ הב'
וישבג
שבגמרא), שהרי אין כוונתו העיקרית לתרץ את הסתירה בלשונות הכתובים *יי (וכנ"ל, משום שאין זה קשה להתלמיד בלמדו פסוק זה) אלא את הדיוק בל' ,עולה" הנאמרה כאן -- ודבר זה לא יתיישב אלא באופן ש,עולין לה (תמנתה) מכאן ויורדין לה מכאן" (דאז יש צורך לרמז ולהודיע לתמר באיזו משתי הדרכים הולך יהודה תמנתה).
אבל לפי הסברא ש,שתי תמנאות היו" עדיין לא תתיישב קושיא זו: דא"א לומר של' ,עולה תמנתה" באה לרמז ולהודיע שדרך הליכתו של יהודה מכוונת לתמנה הנמצאת בראש ההר ולא לזו שבתחתית ההר -- כי:
א) לא באופן כזה מסמנים עיר וכיו"ב כ"א כמש"נ: בית חורון תחתון גו' בית חורון עליון *. ועוד.
ב) כיון שסתם המגיד בהשם *2 משמע שלא הי' מקום לספק (מפני שרק אחת הייתה בסמיכות או כיו"ב).
ג) הרי שתי התמנאות ודאי לא היו סמוכות אחת לחברתה, וא"כ אין צורך להודיע לאיזו מהן הכוונה עִ"י הדיוק של ,עולה תמנתה".
ו אמנם לאחרי כל הג"ל, אין הענין מיושב כל צרכו מצד הדוחק בעצם הפירוש -- שתמנה ,בשיפוע ההר היתה יושבת" -- לפי שדבר
*19) אלא שאף שלא זהו עיקר כונת רש"י כאן, הרי מ"מ הואיל והוצרך לתרץ הסתירה בשביל ישוב ל' עלי"י לא הוצרך כבר לתרצה בשופטים.
*20) ראה לעיל הערה 48
הערות
- 9. ולכן לא פי' רש"י כאן כתירוץ הא' שבגמרא, מכיון שבפשוטו של מקרא אי"א לפ' ,עולה תמנתה"* -- עליי ברוחניות, משא"כ בגמרא שהלימוד הוא ע"ד הדרש וכו', וראה עד"ז במשכיל לדוד.
- 20. יהושע טז, ג טה ה:
- 1. ראה לעיל הערה 9 ששתי התמנאות המוזכרות ביהושע היו א' בחלקו של יהודה וא' בתלקו של דן
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.