124
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
124 לקוטי קותא לתוכן הסיפור (אף אם הדבר כן הוא), בזה שתדע שהילוכו הוא באופן של עלי' דוקא ולא בדרך ירידה או באורח מישור ?
וכמו שמצינו (שאין דרך הכתוב לתאר את אופן ההילוך במקום שאין צורך) לעיל בפ' העקידה (שכבר למ" דה התלמיד) שהקב"ה אמר לאברהם : ,והעלהו וגו' על אחד ההרים":י -- ובכ"ז נאמר אח"כ בכתוב 5 ,וילך (ולא ויעל) אל המקום גו' "; ,ויבואו אל המקום וגו' ", אף שהליכתם היתה באופן של עלי' +:. והטעם בזה פשוט : לפי שאין נפק"מ איך הגיע .אל המקום", ולא בא הכתוב לפרט דבר שאינו נוגע לענין המדובר. וה"ה
וישבנ
לכאורה, בנדו"ד: מאחר שאין טעם וצורך לפרש שיהודה ,עולה תמנתה" הול"ל בל' סתמית: ,הולך תמגתה" וכיו'"ב.
ד. אמנם בפסוק הקודם לזה, אף שגם בו נאמר ,ויעל וגו' תמנתה"י בכ"ז אין מקום לקושיא זו, לפי ששם אפשר לפרש שאין הכוונה עלי! גשמית, ממקום נמוך למקום גבוה, כ'"א עלי' רוחנית -- בחשיבות ומעלת הנפש וכו'. ולא הי' פי' זה יוצא מידי פשוטו של מקרא: דהרי בתחילת הד פרשה נאמר% ,וירד יהודה מאת אחיו", ופרש"י (בפשטות פירושו): ,שהורידוהו אחיו מגדולתו" יי (ירידה ברוחניות) -- והי' מסתבר לומר שבהמשך לזה נאמר בו אח"כ ,ויעלי ללמדנו שבהליכתו לתמנה (וע"י מעד שה תמר שנסתובב מזה) חזר ונתעלה (ברוחניות -- וכתירוץ הראשון שבד גמרא *: המובא לעיל).
אכן, זה יתכן רק במקום שנאמר ,ויעל", בל'י נסתר בדרך שלישי ה-
ולפי"יז אולי י"ל שכשיעקב רצה שיסבימו בניו ללכת למצרים לא הי" לו לומר ;רדו"י ולכן דייק רש"י: ,ולא אמר לכו" וכו'. וראה עד"ז בפי' מהרז"ו בב"ר עה"פ.
זזן) ומה שלא העתיק רש"י תיבת .וירד" בפירושו (אף שלכאורה מפ' תיבת ,וירדי) הוא: לפי שלא בא שם לפרש .וירדי, וגם ההוכחה לפ" אעה ממש"ג .וירד וגו'", אלא שלאתחר שאנו יודעים ,שהורידוהו אחיו מגדולתו" מובן מעצמו שזהו פי" ,וירד יהודה מאת אח'ו".
הערות
- 2. וירא כב, ב. וראה פרש"י שם ש"ד .והצלהו" פירושו שיעלהו להר.
- 3. וירא שם -- ;, ט.
- 4. ומה שנאמר ,והעלהו וגו' על אחד ההרים" (ראה לעיל הערה 12) -- פשוט שנכאשו נזכר הר בפירוש בכתוב מוכרח לומר לשון על" ואינו שייך לשון אחר. וואה שמות יט, יגיך ובמקומות רבים.
- 5. ראה בהגסמן לעיל הערה 9. וראה פוש"י מקץ מב, ב (עה*פ ,רדו שמה וגו'*) : ,ולא אמר לכו" וכו'. וראה ברא"ם וגו"א ושיח שם שהקשו שכו"כ פעמים נאמר לי יוידה על ההולך מא"י למצרים ועלי' על ההולך ממצרים לא"י, ובגו"א תירץ ,שדוקא המדבר לא יאמר רדו מפנר שהוא לשון קללה אל המדובר", ואינו מובן שהרי מפורש להיפך בכ"מ (ראה ויגש מה, ט, שמות יט, בא שם, כד. ועוד
- 5. ואואפייל שהירירה מא"י למצרים -- עכ"פ ברוב הפעמים -- מורה על ההליכה למקום של צרה וכו' והעליי מורה על היציאה משם. וראה ויגש מו, ג : ,אל תירא מרזה מצרימה" וגו' ובפרש"י שם : ,לפי שהיי מיצר" וכו וואה סו"פ מקץ: ,עלו לשלום" וגו'. וראה עו*ו בלבוש האורה ויגש מה, ט,
- 6. פרשתנו לח, א
- 8. לפי הבבלי בסוטה (שם), אבל לפיי הירושלמי (שם) ש,ע'יי שהיתה לשי"ש לפיכך כתוב בה עליי", והיינו שתמר לש"ש נתכוגה (ראה בפי' קה"ע ופ"מ שם) לא יתכן לפרש כן לי עלי' הנאמר ביהודה ע"ד הפשט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.