120

120 לקוטי המפוזרים שם, ולהפיץ ולגלות שם את מעיינות החסידות *) ]

ומפרש רש"י ,מאלמים אלומים -- כתרגומו מאסרין אסרין". ומלמדנו, דהעבודה בבירור והעלאת הניצוצות צויכה להיות באופן של ,מאסרין אסרין" להעלותן שיהיו מקושרים לד מקורן (לא רק באופן של כריכה, כ"א) בקשר של קיימא ** -- היינו שפעולתו על הוולת תהי' שיהי' מקושר, שיתקשר לעבודת ה' בחוזק באופן שה,רוח שטות" וכל הרוחות המנשבות בעולם לא ינתקו אותו (ח"ו) מדרך התורה *3.

והעצה היעוצה לזה, מפרש רש"י בהמשך דבריו ,(מאסרין אסרין) עמרין*: שבכדי לפעול שה;אלומים" ש,מאלמים" יהיו באופן של קיימא, דרוש שיהי' הקשר של שבלים (,עמרין") דוקא, שביכולתם (ע"י זריעה) להצמיח פירות ופירי פירות. היינו שישתדל עם זולתו באופן שיהי' טופח ע"מ להטפיח יי -- שהוא עצמו יפעול על סביבתו לקרבם לעבודת ה', ואז יהי בטוח שעבודתו תהי' לה קיום '*.

) וראה ג"כ בארוכה לעיל שם סי"א.

8 וראה לקוטי לוי"צ שם ע' קמט, שפי' מאלמים אלומים . . שהיו קושרין קשרים כי פירוש אלם הוא קשר בחוזק . . שאלם הוא מל' חוזק.

9) וכ"ה בעבודת עצמו. ראה לקולוי"צ שם (ע' קנ) : ,וצריך לקשור את הרזי תורה שלא יסורו לעולם, שאז כמו"כ מה שבכוחם קושר את הניצוצין הוא ג"כ קשר של קיימא שלא יפלו ויתפזרו , . משא"כ אם התורה תשתכח ממנו ח"ו כו"".

0) ראה לקו"ש חלק ז' ע' 241.

1 וכ"ה בעבודת עצמו, שלימוד התורה שלו צ"ל באופן של ,עושה פוי" (-- בענין מבין דבר מתוך דבר) וכפי' הבעש"ט במשנה דאבות פייו מייג ,שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים כלבד כו" כי

וישב א

ולאחרי כ"ז מסיים בהפסוק ,והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחוין לאלומתי" -- שלימות העבודה :* בפעולתו על הזולת הוא כאשר יפעול להביאו לאלומתו של יוסף הצדיק הוא השליט בכל ארמ"צ -- נשיא הדור, לפעול שיהי' בו ההשתחויה והביטול להנשיא.

1 דובר כמ"פ, שיום השבת שייך לימי השבוע שלפניו (-- שהרי ;מי שמרח בע"ש יאכל בשבת"*) וכן לימי השבוע שלאחריו (שבת מיני מתברכין כולא יומין** ); שיום השבת מקשר ומאחד ימי השבוע שלפניו עם ימי השבוע שלאחריו.

והנה, בכו"כ שנים חלה פ' וישב בהשבת שבין יום הגאולה די"ט כסלו וימי חנוכה (כקביעות שנה זו). וע"פ הידוע, שפרשיות השבוע שייכים להזמן שבו קורין אותן*, מובן שההוראה הנ"ל שבפרשתנו שייכת לחג הגאולה די"ט כסלו, ולימי החנוכה * ;