117

ולכן מכוונים דברי החלום שרמזו על השתחוואת אחי יוסף אליו בענין ד,אלומים" -- שבלים, שאלומת (תבואת) יוסף ,קמה וגם נצבה" ואלומות אחיו השתחוו לאלומתו *.

ג. עפי"ז יתבאר מה שרש"י מקדים לפרש התיבות ,מאלמים אלומים" -- כתרגומו (ומעתיק פירוש התרגום) מאסרין אטרין.

,מאלמים אלומים" תרגם בתרגום ירושלמי ,מכרכין כריכן"יי, שזה סובל ב' פירושים: א) קשירה 'י, ב) כריכה *.

והנה לפרש"י שהקשרים (,כריכן") היו של שבלים, מובן שפי' מאלמים היינו קושרים, שהרי בשבלים לא שייך כ"כ כריכה כ"א קשירה שלא יתפזרו ברוח וכדומה.

ולכן מעתיק רש"י גם לשון התרגום (אונקלוס) ,מאסרין אסרין" להדגיש ש,מאלמים אלומים" הפירוש קושרים קשרים אשר לכן אפ"ל משמעותן -- קושרים קשרים של ,עמרין" -- אבל אם הי' כותב ,כתרגומו" (סתם) ותו לא -- שגם תרגום ירושלמי יי בכלל

\ישב א

שיחזת 117 זה -- הרי יש מקום לטעות *יי, בנ"ל, שהפירוש ד,מאלמים אלומים" הוא (לא קשרים אלא) ,כריכן" -- מלי כריכה, ואז קשה לפרש שהמדובר הוא ב,עמרין" -- ומכיון שבפשוטו ש"מ לדעת רש"י מוכרח לפרש ,אלומים* -- ,עמרין" (שדוקא אז יתאים פרט זה המדובר בהחלום לפרטי המאורעות כפי שהיו בפועל). לכן מדייק ומקדים לפרש התיבות ,מאלמים אלומים" כפיי הת"א ,מאסרין אסרין?* דוקא.

-- ולאידך, מכיון שמה שמכריח את רשיי לפרש תיבות אלו כהתרגום אונקלוס דוקא הוא הא ד;אלומים" היינו ,עמרין". לכן באו ב' ענינים אלה בדיבור אחד.

ד. אמנם עדיין צריך ביאור:

מפי' התרגום .מאסרין אסרין" מובן ש,אלומים" פירושה (ע"ד פי' מאלמים) קשרים, וכן הוא גם בפשטות, שהרי ב' התיבות ,מאלמים" ו,אלומים* שתיהן הן] משרש אחד 9 -- ולפי"ז פירוש (מאלמים) ,אלומים" הוא -- .(קושרים) קשרים" סתם. והגם שבאם נפרש שהקשרים היו של ,עמרין" - יהי' החלום מכוון בכל פרטיו, אין נרמז זה, לכאורה, ב,אלומים".

שם. וידועה השקו"ט הראה רש"י ת"י שעל התורה.

*19) אבל באמת אין הפי" (בירושי) כן, וכדמוכח ברש"י ב"מ (שם). וכן לפי הגירסא שלפנינו מפרכין פירוכין ,הוא ענין קשירה" (פיי יונתן).

וראה אוה"ת בראשית (ח"ה ע' תתקא) דפויכן מל' קצירה, ולפי"ז מוכרח דקאי על תבואה. אבל לפ"ז אין הכרח דקאי על עמרים כי יש לפרש ,מאלמים אלומים" קוצרין שבלים. ראה משכיל לדוד כאן.