111
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
רש'י -- שאינו מפני דאברהם, כ"א מפני יעקב !
שטר חוב
ג והביאור בכ"ז:
בפסוק שלפניז נאמר: ,ויקח עשו גו' (ומפרט) ואת מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש בארץ כנען וילך אל ארץ". ובהמשך לזה נאמר: <כי הי' רכושם (סתם) רב משבת יחדיו", שבפשטות קאי על כל הנאמר לפנ"ז : ,מקנהו גו' בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש בארץ כנען".
ועפ"ז צריך לומר, לכאורה, דזה שהכתוב מסיים ,ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אותם מפני מקניהם? -- שבפשטות (אי"ז ענין חדש, כ"א) בא בהמשך ומבאר זה ש,הי' רכושם רב משבת יחדיו'" יי -- לא קאי על (תיבת) ,מקנהו" (שבפסוק הקודם י: ) ופירושו (כבפ' לך) ,להספיק מרעה לבהמות שלהם", כ"א פירושו הוא מלשון מקנת כסף*י (כל רכושם)*:. ופי הכתוב ,לא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אותם" הוא, שלא הי' מקום בארץ מגוריהם להכיל כל מה שקנו (אם בכסף או
3 שהוי בפשטות, מ"ש ,ה" רכושם רב משבת יחזיו* כולל כל העינים שבשבילם לא יכלו ל,שבת יחדיו":
4 ובפרט ש,מקנהו" זה -- אינו כולל ,כל בהמתו" שלאח"ז, וראה לעיל (כו, יד) שבפרטיות מקנה הינו צאן ובקו. וראה ג'יכ (ויגש מז, יז) : במקניהם . . . (ומפרט) בסוסים וצמקנה הצאן ובמקנה הבקר וב" חמורים, ולהעיר שבת"א מתרגם מקנה -- .גיתי" ובכ"מ ,בעירא", ואכיימ.
5 לך :7 יב.
6) ואף שעפ"ז פי' שונה ל;מקנה" שבא בענין אחד -- הרי גם לפרש"י ,מקד ניהם" כולל מקנהו וגם ,כל בהמתו" שקדמו -- שגם גמלים זקוקים למרעה (פרש"י לעיל כד, לב).
וישלח
באופן אחר זי) יעקב ועשו -- היפך ד,ארץ גו' רחבת ידים"*י שלפנייז
אלא שלפי' זה יש תמי' גדולה בהכתוב :
,ולא יכלה ארץ מגוריהם גו' * מבאר זה שיעקב ועשו אינם יכולים לגור יחד בארץ כנען, אבל עדיין איגו מובן למה הלך עשו מפני יעקב. ולכאו' אדרבא: ארץ כנען הי' מקום מגורו של עשוי והתנחל בה עם נפשות ביתו וכל קנינו, ולמה העתיק עשו מושבו מפני יעקב שאך זה עתה בא מחרן ?
7) ראה פרש:י ויצא לא, יח.
8) פרשתגו לך, כא.
9) דאף דגם קודם ביאת יעקב מחון כבר הי' עשו בארץ שעיר, כדמוכח ממ"ש בתחלת פרשתגו ,וישלח יעקב גו" ארצה שעיר", וכן כתיב (פרשתנו לג, טז) ,וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה"*,
הרי ממשינ כאן ,וילך אל ארץ" (ולאח"ז) ,וישב עשו בהר שעיר" מובן שקודם ההליכה הי' עיקר מגורו של עשו (ו;נשיו בניו כל קנינו") בארץ כנען, אלא שהה נמצא ג"כ בארץ שעיר (ראה רמב"ן (פר" שתנו לו, ו), חזקוגי (שם) וטור הארוך (ריש פרשתנו)).
ומה שרש"י אינו מפרשו -- אף שכמדובר כמ"פ. שבפירושו מיישב רש"י כל קושי המתעורר בלימוד ע"ד הפשט -
ייל בי מפורש הוא בכתוב : ,וישב וגו' עשו ?ררכו שעירה", היינו, לא שזוהי ארצו אלא רק ,דרכו" -- שהי' רגיל לילך שם.
והטעם מובן בפשטות (וראה אברבנאל (סוף פרשתנו) וחזקוני (ריש פרשתנו)) -- כי מכיון שעשו ה" .איש יודע צידר איש שדה" (תולדות כה, כז), שה" נמצא תמיך בשדה (שה"ז הפכו ך,יושב אוהלים"), לכן הי' רגיל (גם) ב,ארצה שעיר שדה אדום".
הערות
- 1. *) אבל ראה משכיל לדוד (שם, יד) זמה שהלך עשו לשעיר הי" ,להמתין שם עד שיבא יעקב", עיי"ש,
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג לקו"ש ח"י ע' 111
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.