94

ג. גם צריך להבין:

א) בהטעם ע"ש שאמרה ,ראו מה בין בני כו'": למה פירש רש"י בד פשט הכתוב (כרבותינו בגמרא) שההפרש ,בין בני לבן חמי" הוא בזה ש,בן חמי מכר הבכורה וזה לא מכרה ולא ערער עליו ולא עוד שלא ערער עליו כו'" -- (א) במאורע העתיד לבוא לאחר כמה וכמה שנים, ובמילא (ב) נבואה רחוקה*י, (ג) ובשייכות לגנותו של ראובן: נטילת הבכורה מראובן עכור חטאו'י; והורדת יוסף לבור -- הרי אפשר לפרשו באופן דשבחו של ;בני* ובדבר שיארע בזמן קרוב יותר: ראו מה בין בני לבן חמי שגזל וחמס *: וכו' ואילו בני

לנדו*ד כיון דשם הרי הי' קדימה בזמך

לא פשט ידו בגזל:י (וכמו שפר"י עה"פיי וילך ראובן בימי קציר חטים)?

ב) גם בפירושו של רש'"י גופא אי'"מ, שתוכן פירושו הוא שונה מהפי' שבגמרא. בגמרא איתא: דאילו בן חמי אע"ג שמדעתי' זבני' לבכורותי' דכתיב כו' חזו מה כתוב בי' וישטם עשו את יעקב" כו' ויעקבני זה פעמיים = וגו' ואילו בני אע"ג דעל כרחי' שקלי' יוסף לבכורותי' מני? דכתיב כו' אפילו הכי לא אקנא בי" דכתיב כו'" -- היינו שההפרש בין עשו לראובן הוא: עשו שנא את יעקב עבור הבכורה שהועברה לו (אע"ג דמדעתי' זבני' לי'), וראובן לא <אקנא" ביוסף; משא"כ לפי פירש"י תוכן החילוק ביניהם הוא (לא בשייכות הקנאה והשנאה, והעדרן, מצד הבכורה, כ"א) בנוגע לגוף המכירה (שרק זה נזכר בנוגע לבן חמי), שעשו מכר הבכורה. והעילוי של ראובן לעומתו הוא בזה שלא מכר הבכורה -- דבר שלא נזכר כלל בגמרא כמעלתו של ראובן.

ג) רש"י מוסיף .ולא ערער עליו ולא עוד שלא ערער עליו אלא שבקש להוציאו מן הבור" -- ולכאורה. כשם שהודגש בהנוגע למעלתו של .בני", שהיתה בתכלית הטוב, כמו"כ הו"ל להזכיר בהגריעותא של בן חמי, שעשו ערער על הבכורה:י (ע"ד מה דא'י'

1 תולדות כזו, מא.

3 בכת"י וש ,שבן המי מכר את הבכורה ועירער עלִי", אבל בכל הדפוסים אינו,