79

ולהוסיף שכיון שדוד הוא ;נעים זמירות ישראל* דכל הדורות, כלל בספר התהלים ב' המנינים : העיקרי -- שהם ב' פרשיות (כנ"ל) : השני -- דדורו דדוד, באמירתו בפעם הראשונה ש(לכן -- מוכרח שיהי' משמעו באופן ש)הם פרשה אחת ***

(משיחת ש*פ תולדות תשל"ד)

***) וצ"ע דעפ*ז (ובמכש*כ לפי' המהרש*א הנ"ל) דהחילוק ד,אשרי" ו;למה" פ"א או שתים -- תלוי בזמן, משא"כ הסעם דחיבור עוד ב' מזמוריס -- א"כ מצינו עוד מנין (או שני מנינים) במספר מזמורי תהלים, נוסף על קמ"ז וק"נ!

וייל ביישוב כהנ*ל -- דאין הפי" שנמנה כפרשה אחת או כשתים בדורות שונים, אלא -- במצבים שונים : כשישראל עושים רצונו של מקום (ובמילא אין גם מקום לברכת המינין) אומר התהלה ומתחיל ומסיים באשרי (פרשה אחת), משא*כ כשאין עושין רש*"מ.

ועז"ז י"ל ג"כ בנוגע לשני המזמורים (ראה מנחת שי בהקדמת פי' לתהלים): לא לנו -- זאינו התחלת מזמור (וענין בפ"ע -- כ"א המשך ל(המצב ז)בצאת ישראל ממצרים (ראה רד"ק שם), משא"כ כשעושים רש"מ -- אדרבא צ"ל .לנו"), הללו ג" כי גבר -- הוא סיום דהקודמו ,אהבתי גו' לי יהושיע" (דכיון שעושים רש*מ -- ,יהושיע (בַאופן אשר) גבר עלינו חסדול).

להעיר ממרז"ל דאין השם שלם ואין הכסא שלם עד כו' (תנחומא ס"פ תצא); מפי' הצ"צ בפתח וסיים באשרי (הוספה לתהלים ע"ה בסופו).