78

במצב ד,אשרי .. לא הלך בעצת גו'", כי זה מביא (בגלוי) .למה רגשו גוים גו' יושב בשמים ישחק גו' אתנה גוים נחלתך גו' אשרי כל חוסי בו".

ולכן ,חדא פרשה היא" (בימי דוד) לדוד שבימיו הי" מצב הניל בפועל ר;לא הלך בעצת רשעים גו'*, ,רגשו גוים", .אתנה גוים נחלתך", וכפרש"י עה"פ ,למה רגשו גוים* -- ,. . ולפי משמעו יהי' נכון לפותרו על דוד עצמו* כענין שנאמר וישמעו הפלשתים , . ונפלו בידו וכו"".

[בימי שלמה לא ה" מצב 4,רגשו גוים", כי ניבא עליו ,הוא יהיי איש מנוחה והניחותי לו מכל אויביו מסביב גו' שלוס ושקט" (דה*י א כב, ט)]

אבל בהדורות שלאח"ז דלא קיימא סיהרא באשלמותא (ראה ותיב פה, א. וראה גיכ שמו"יר פטיו, כו)

ובפרט בזמן הגלות -- חסר באשלמותא דרבים בעניני ד,אשרי האיש גו'"" אף שה" בעבר (וישנו גם בהוה בכו"כ יחידים) -- ולכן גם לא קשה על אשר בההה .רגשו גוים",

אלא שלאחרי זמן, בימות ,מלך המשיח* (פרש"י עה"פ) -- יתמהו ,למה רגשו גוים",

ו,אשרי האיש גו' והי' כעץ שתול גו' * מדבר ביחיד בכל זמן -- ומזמור (וזמן) בפ"ע ** -- באחרית הימים -- (שאז יתמהו) למה גו

ועפ"ז מובן ג"כ מה שרש"י מביא פירוש הנ"ל (ד,למה רגשו* קאי על דוד) כפירוש שני -- אף שזהו ,לפי משמעו* -- ומה ש,רבותינו דרשו את העגיץ על מלך המשיח* מביא כפיי ראשוןי

כי פשוטו של מקרא -- כל הספרים שלנו -- ה"ה ב' מזמורים, ,למה רגשו" פרשה בפ"ע (תקופה בפ"פ)

אלא שע"פ וחז"ל חדא פרשתא היא (באותה התקופה).

ואף שדחז"ל היא, בכ"ז פי' גם אליבא (אף שפרש"י בא לפרש פשומו של מקרא) -- כיון שזהו ,משמעו".

*) שעפ"ז גם סרה קושית הספרשים על אמרו ,אשר לא הלך" ל' עבר -- אלא דקאי על ,דוד עצמו" הנהגתו שהתחילה בעבר.

**) בחדא"ג מהרש"א שם דשינו ,לסה רגשו גוים" לפרשה בפ*ע לאחר שהוסיפו ביבנה (ברכות כח, ב) ברכת המיניך

-- ולא זכיתי להבין -- שהרי דוד כתב ספר תהלים (ב*ב יד, ב) ו(למהרש"א) במשך כל הדורות שלאחריו עד דור יבנה -- נמנו והיו פרשה אחת, וביבנה -- שינו והפרידו ביניהם !