76
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
16 לקומי
שהוא מצד הבריאה (וכנ"ל שהאדם צריך להוסיף ולהרחיב את הבריאה).
וגם בזה צלה"ב: מכיון שהקב"ה ברא את הפה באופן מסוים, וכמ"ש ': ,מי שם פה לאדם וגו' הלא אנכי ה'* - איך אפשר שבן אדם ירחיב את הפה1
ע"ז בא התירוץ ב(תחלת) הכתוב: .אנכי ה"א המעלך מארץ מצרים": .ארץ מצרים" ארץ במצרים גבולים וכו' יי, והקב"ה ,העלה" את בנ"י ממצרים וגבולים אלו -- (ואדרבא ופרינו בארץ) -- שמדייק ואינו כותב .המוציאך* (כברוב המקומות). כ"א .המעלך*, היינו שהעלה אותם הקב"ה למעלה מהגבלות, ולכן יכול וצ"ל הרחב פיך* (והעולם) -- לבטל את ההגבלות **.
זהו רצונו של הקב"ה בבריאת ה-
תבים לתהלים ע' 214) י"ל, שלכן שיך מומור זה למי שנכנס לשגת שמונים ואחת שלו, כי שמונים שנה מורה על שלימות הטבע וכו" כמ"ש (תהלים צ, 65 ,ואם כגבורות שמונים שנה גו'", וכשנכנסים להשנה שלאחיז, ה"ז ענין של הרחכה זהוספה על (הגבלות) הטבע **", ולכן אומרים אז מזמור פ"א אליף, כניל (ובו הציחי (ונתינת כח) ,הרחב פיך גו'").
2) שמות 1, 4
3 ראה תו"א מט, סע"ד, גז, סע"ג ועוד. וראה שעהיוה"א (פ"א) שהשם של הדבר מורה על תוכנו.
4 וגם בתורה צ"ל ,לאפשא לה" (זח"ג יב, ב. תו"א מקץ לט, ד. אגה"ק סכלו (קמה, א))
תולדות א
עולם שבג"י יוסיפו עלי' ע"י עבודתםי והוא הנותן להם כח ע"ז, כנ"ל.
[וזהו גם הביאור (בפנימיות הענ" ינים) בטענת טורונסרופוס הרשע ,אם אלקיכם אוהב עניים מפני מה אינו מפרנסם וכו' (ונתינת הצדקה) מחייבתן לגיהנם", ותשובת ר"ע עלז: .ואנן קרוין בנים וכו" -- הינו שהוא טען, דמכיון שהקב"ה ברא את העניים באופן דעניות, איך יתכן שמישהו יוסיף בזה (ע"י גתינת הצדקה*י), וע"ז ענה לו ר"ע שבנ'י הם בניו של הקב"ה, (שעי*ז מובן: א) שצריך לתת צדקה -- בפשט הש'"ס, ב) איך יכולים לשנות סדר הבריאה, כי) הם ,חלק אלוקה ממעל ממש כו" כמו שהבן כו'*:י, ויש לבנ"י כח שלמע' מהגבלות, ובמילא (לא רק שאין זה היפך רצונו, כ"א) זהו רצונו, ואדרבה: הוא הנותן הכח על זה].
ומפורש בכתוב זה שהקב"ה מבטיח ונותן עוד יותר: לא רק שנותן כח לפני העבודה, כ"א שמסייע הוא גם אח"כ, שהעבודה תעשה פרי ותגיע לתכליתה, שתפעול הוספה בהעולם -- כדמסיים : ,ואמלאהו" -- ע"י שהאדם יעשה חלקו ,הרחב פיך", מובטח הוא כי ,ואמלאהו", שהקב"ה ימלא ,פיו".
וגם ענין זה מרומז בהכתוב דפרשתנו: .ופרינו בארץ" איגו ל' של תפלה או בקשה וכיו"ב (שספק אם יהי' כן בפועל יי), כ"א הוא ל' ודאי - כי כנ"ל מובטחים, שאם ממלאים
5 ב"ב י, א.
6 ולהעיר שצדקה היא כללות כל המצות (תניא פל"ז (מח, ב). וראה אגה"ק סי' ין, וראה ב"ב ט, סע"א).
7 תניא רפ"ב.
הערות
- 1. חיט, במדב"ר פי"ח, כא) ובפרטן סג (ולפיה"מ להרמב"ם בהקדמה -- סא). ועוד.
- 2. ***) ולכן אמרז"ל (אבות פ*ה מכ"ב -- לגירסת אדה*ז בסידורו) ,בן שמונים לגבורה*, כי אמיתית ענין הגבורה הוא עיד ,גבורות גשמים".
- 8. ראה לעיל ע' 41
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.