72

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה א

12 לקוטי

תולדות

א עה"פי <ויעתק משם ויחפור באר אחרת ולא רבו עלי' ויקרא שמה רחובות ויאמר כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ*, מעתיק רש"י: ,ופרינו בארץ* ומפרש: ,כתרגומו: וניפוש בארעא".

וכתבו המפרשים: בכוונת רש"י: דלכאורה ,ופרינו" הוא לשון עבר. וכיון שאמר +כי עתה הרחיב ה' לנו", איך יאמר .ופרינו -- כבר -- בארץ" 1 לכן כתב רש"י שפירוש ;ופרינו" כאן הוא ,וניפוש", בעתיד.

אבל בפשטות אא"פ לומר כן -- דהרי מצינו בתורה פעמים הכי רבות * תיבות בלשון עבר והוא"ו שבראשן מהפכתן לעתיד, וא"כ פשוט גם בנד דו"ד שפי' <ופרינו" (בוא"ו) הוא שד נפרה בעתיד, ואין כאן קושיא, ואין צורך לרש"י לפרשו (כמו שאינו מפ" רש בשאר המקומות),

גַם צלה"ב: רש"י מפרש תיבת ,ופ" רינו" -- ולא תיבת ,בארץ" [כי .בארעא" המועתק ברש"י -- אינו מוסִיף ביאוך בתיבת ,בארץ"]. וא"כ למה מעתיק גם תיבת ,בארץ* 1

ב. הביאור בזה: ,ופרִינו" הוא מלשון ,פרי" ופי'

1) פרשתנו כו, כב.

2) בכמה דפוסים -- ,תרגומה כף" (בלָא כ"ף);. ולהעור שבופוס ראשון אין תיבת ,כתרגומו? (וראה לקמן הערה 7 ובדפוס שני חסר כל ד"ה זה.

6 וא*ם, גו"אַ וְשַ*ח. וראה עה"פן = 4) בקאפיטל זה עצמו ראה כפסוקים: ג ד (ג"פ), כך (ב"5).

הכתוב הוא ,ונעשה פירות". ומכיון שהמדובר הוא ב,לנו" -- בבנ"א, שהם יעשו פירות, הכוונה בזה שיפרו בבנים ובנות *, ע"ד מ"ש * ,פרו ורבו גו'".

לאידך גיסא מובן שנדו"ד אינו דומה להתם:

בפסוק <פרו ורבו גו'" פרש"י: ,אם לא אמר אלא פרו הי' אחד מוליד אחד ולא יותר, ובא ורבו שאחד מו" ליד הרבה*/ כלומר שגם על ולד אחד מתאים הלשון ,פרו". אבל בנד דו"ד ש,ופרינו" בא בהמשך ל,בי עתה הרחיב ה' לגו (וכתוצאה מזהי) ופרינו בארץ", אין מסתבר כלל כי הכוונה היא ש,אחד מוליד אחד ולא

5) כי זהו בהמשך ל.הרחיב ה' לנו"י חיי מנוחה והרחבה -- וְלְכֶן טבעי שיה" .פרו ורבו".

66 בראשית א, כב. ובָפרשַ"י שם. וראה ראים, גו"א ולבוש האורה שם.

ז) שהכחנה בָּוה (לא ש.פרו" פירושו שאחד מוליד אחד בפעם אִי (אבל במשך הזמן מוליד הרבה), ו,רבו" מוסיף שאחד מוליר כמה בפעם אחת (כִבש"ה שם), שָהרי אין דיוק זה במשמעות תיבת ,רבו* (ודוחק לומר שההוספה גרמות רק ביתור תִיבַת ,ורְבו"), בָ"א) ש,פַרן* פירושו ש,אתך מוליד אחד ולא יותך* כמשך כל ימי חייו ו,רבו* מוסיף שאחד מוליד (במשך הומן) הרבה, שַעייז מתרבה,

8) כי בפשטות פ' הכתוב -- שכיון שהוי" כבר הרחיב לנו (אלא שעבר זה הוא עבר הקרוב -- ,עתה"), ולכן ,ופרינו בארץ" (משא"כ לפי' הרס"ג עה*פ ,הרחיב -- ירְחיב", אפ"ל שהם ב' ענִינִים גפרדים -- אבל גם לפי' זה ,ירחיב" ,ופרינו" ציל בהתאם זל"ז).

מצוטט ב־1 עמודים

  1. תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תש"ל לקו"ש ח"י ע' 72

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.