67
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ג) ואדרבא : לפי פירושו -- אי"מ אמרם תיכף <או עשור", דמכיון דבקשתם היא משום ש,כך נותנין לבתולה י"ב חודש", מהו הטעם לוותר שני חדשים!ז ואם יש טעם לעשור -- מאי קס"ד בתחלה לדרוש ימים! -- שגם מזה מוכח שלא הי' בזה סדר קבוע, והגבילו הזמן לפי הצורך המשוער (בעין יפה או בצמצום -- עד שמצינו בטענת אברהם: חמשים, ארבעים וחמשה גו).
ג. והביאור: בפסוק ,ונשאלה את פי'" מוכרח רש"י לפרש שהתכונו לכללות השידוך (ולא האם תרצה לילך מיד -- כדמשמע לכאורה מהמשך הכתובים), כיון שבפסוק שלאח"ז מבוארת שאלתם ,התלכי עם האיש הזה", ולא .התלכי עתה עם האיש הזה", וכדומה -- היינו ששאלתם היתה על כללות ההליכה -- השידוך.
והא דמוכח מן הכתובים שלפנ"ז, שהשידוך בכללותו כבר הי' מוסכם -- עכצ"ל שבינתיים אירע דבר שגרם לשינוי החלטתם להסכמה, ועד כדי כך שרצו לבטל כל הענין. ומה גרם לשינוי זה! מובן זה מפרש"י בפסוקים הנ"ל, וכדלקמן.
ד בעניית לבן ובתואל לאליעזר
רשיי ,שכך נותנין* ולא ,לפי שנותנין* (עיד פרש"י לעיל כד, ב) או למדנו שנותנין" (כבפרש"י כא, יב) משמע שב" פששימ -- זהו דבר ידוע.
בחזקוני כתב: ,ימים יב חדשים, כדד כתיב (אסתר ב, יב) כדת הנשים י*ב חדש וגו'*, אבל אין לומר שרש"י סמך ע"ה שהוי לא צציין לכתוב זה (שלא למדו התלמיד עדיין). והא ולא הביא רשיי כתוב מפורש וסמך אמנהג -- פשוט ע"פ דרכו פששימ -- שאין להכיא ראי' לכל בתולה -- ממנהג אחשורש (ע"ד פי' תו"ת כאן).
חיי שרה ב
אמרו ,מה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך גו' (ולכן) הנה רבקה לפניך קח ולך . . כאשר דבר ה'*, ופרש"י: לא נוכל דבר אליך -- למאן בדבר חזה . . לפי שניכר שמה' יצא הדבר לפי דבריך שזימנה לך.
והיינו שמדברי אליעזר נוכחו לדעת ש,מה' יצא הדבר"* וא"כ מובן שלא נוכל גו', כי סירובם או סירובה של רבקה לא ימנעו את הדבר מלבוא בפועל יי -- ולכן הסכימו תיכף, גם מבלי לשאול את רבקה -- אף ₪- בד"כ צריכים לשאול דעת האשה*
ה. והנה בהפסוקים שלאח"ז מסופר שבמענה לדברי אליעזר .שלחוני ל* אדוני" אמרו אחי' ואמה ,תשב הנערה אתנו ימים או עשור אחר תלך* (ז. א. שהדבר בכללותו מוסכם, אלא שמבקשים שתתעכב אצלם משך זמן), אולם כאשר חזר אליעזר על דבריו ובלשון ,אל תאחרו אותי . . שלחוני ואלכה לאדוני", אמרו: ,נקרא לנערה ונשאלה את פי'* (וכנ"ל ס"ג שנשאלה על כללות הדבר) -- הרי ששינוי החלטתם נגרם ע"י דברי אליעזר האחרונים.
ומבאר רש"י ומפרש שבאמרם ,ת" שב הנערה אתנו גו' ואחר תלך" טענתם עם היות שהשידוך נגמר וכנ"ל כי אין שייך למאן בזה כיון
הערות
- 5. וכפי" הספורנו עה"פ (וראה גם פרש"י שם, 2): ,קח ולך, גם בלתי רשו" תינו (והטעם -- כהמשך הכתוב) כאשר דבר ה, שגזר בת פלוגי לפלוני, שהרי נתן אות על רצונו בזה".
- 6. וכן כתב בגו"א (פרשתנו כד, נז) בתירוץ קושייתו ,דלמה נשא יצחק קטנה, דהא אמרינן אסור לקדש את בתו עד שתגדל כו' " -- שהוא מכיון ד,מה' יצא הדבר ולא שייך כאן כלל שום איסור כדבר, שהקב"ה רצה בזה". וראה לקמן הערה 33.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.