57
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
רהם" במצב חדש להיות מוכן ומזומן ,לדבר קשות ולפיוס ולתפלה". ולכן שינה מל' הגשה שבכתוב -- בכדי לפרש טיבה של הגשה זו
ומכיון שעיקר כוונתו להדגיש ש,לכל אלה נכנס אברהם", היינו, לא לבאר שדיבר -- בפועל -- קשות ופיוס ותפלה (דמאי קמ"ל?), אלא לחדש שמלכתחלה ;נכנס" בכוונה ומ טרה של דיבור באופנים אלה -- הרי מובן שאין ראי' מהכתובים דלק* מן, שכן אין בהם הוכחה ש,נכנס" בדעה לדבר בכל אופנים אלה (קשות פיוס ותפלה), כ"א רק מספרים (וזה מובן בפשטות וא"צ רש"י לפרשו*6 שככה דיבר בפועל *:.
ג. אמנם, מכיון שכן, שאין ראיל מהכתובים שלפנינו ש,לכל אלה נכנס", א"כ מהו המקור והראי' לפירושו זה ! הלא אפשר דלא ;נכנס* לדבר אלא על אופן אחד -- ,לדבר קשות", ומילתא דמסתברא היא*, כי הרי בסגנון זה התחיל אברהם את דבריו .האף תספה צדיק עם רשע* (אלא שאח"כ בהמשך הדיבור הוסיף דברי פיוס ותפלה)::1
ולכן מעתיק רש"י את התיבות ;וי"
6 ומה שבפ' וישלח הוצרך רש"ל להביא הפסוקים שיעקב ,התקין עצמו לג' דברים לוורון לתפלה ולמלחמה* (כנ"ל סיא), אף שלכאו" מפורש כן בהכתובים -- נתבאר בלקו"ש חט"ו ע' 268 ואילך.
7) וע"ד המבואר לקמן בפנים (סוס*ד) כבנוגע .,ויגש אליו יהודה*, שהתחיל בדברי פיוס, ואח*כ בהמשך דיבורו עבר לדבר קשות.
8) ואה לקמן הערה 4
9) ובפרט שבב"ר (שם) פליגי אם לכל אלה נכנס אברהם או רק לא' מהם.
וירא גב
גש אברהם" ומפרש: ,מצינו הגשה וכו" -- היינו מכיון שהתורה מוסיפה תיבות אלו (שאין פי' גישה ממקום למקום, ה"ז) להדגיש ש,נכנס" מל" כתחלה לדבר באופן מסוים, שלולא תיבות אלו לא היינו יודעים זה, וב" תיבת ,ויגש* (מדאפקי' בלשון זו דו" קא) מובן לאיזה אופן <נכנס לדבר"י
ולזה מתחיל רש"י פירושו ,מצינו הגשה למלחמה וכו' לפיוס וכו" ול" תפלה", היינו שבכתובים אלה אנו מוצאים שהתורה משתמשת בל' ;וי" גש" לתאר את גישתו והכנת האדם לדבר (או לעשות) הן דברי קשות הן דברי פיוס והן דברי תפלה -- ולכן -- בנדו"ד שלדבר קשות (האף תספה) היינו יודעין גם לולא הוספת ,ויגש אברהם" דבזה הרי מתחיל, עכצ"ל דמרבה שנכנס גם להמשך דיבוריו (דאברהם) בפועל 5
ד ועפ"ז יבואר ההפרש בין הפ" סוק דכאן והכתוב ;ויגש אליו יהוד דה":
,ויגש אליו יהודה". הרי פירושה של תיבת .ויגש" הוא במובנה הפשוט יי -- נעתק ממקום עמדו בצוותא עם אחיו, וניגש והתקרב אל יוסף בכדי לדבר עמו באופן פרטיי: <ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני"':
ומה שרש"י מביא כאן ראי' מזה שהגשת יהודה היתה לפיוס, אין כוו" נתו שדמו אהדדי בתוכנה של תיבת ,ויגש", היינו שגם הגשתו של יהודה ענינה תנועה נפשית (כמו ,ויגש אב"
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.