53
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ועפי"ז יש לבאר הטעם שהגילוי באופן ד,וירא" לאברהם לא הי' יכול לבוא לפני קיומו מצות מילה מצד טענת המלאכים :
אין הכוונה בזה שחשש קטרוג של המלאכים היתה סיבה צדדית שעיכבה הגילוי הזה, אלא שקטרוג המלאכים עצמו הוא המכריע שאין אברהם (עדיי) ראוי לזה: מאחר שקודם הימולו, על אף כל עבודתו ועילויו בקודש והתבטלותו לאלקות וכו', לא יצא מגדר נברא -- א"כ דרגתו היא בדוגמת דרגת המלאכים, שאינו יכול להגיע למעלה משרש הנבראים ':, וכמוהם איא לו לקבל גילוי אלקות זה שהוא בבחי' ,וירא".
וה עפ'י כל הנ"ל יובן מה שב'י הפרשיות חלוקות, ומה שאחת נק'
\ירא צ
בשם ,לך לך", והשנית בשם ,וירא", ואיןך שבזה מרומז ב' הדרגות של
א'א הג"ל :
<לך לך" ענינו שהוא הולך ויוצא מגדרו הקדום, ובכל הפרטים ואופנים, כמפורש בכתוב ,מארצך וממולדתך ומבית אביך", שכוללים כל הפרטים בענין היציאה מההגבלות ועליותיו למעלה בדרגת ביטולו לה'", אמנם כל המדריגות כולן הן עדיין בח הליכה" מסודרת מלמטה למעלה (וכמפורט בכתוב ש,מארצך וממולדתך וגו'" היא לך-לך לשרשך" כ" הליכה ועלי' שאינה למעלה מכל גדרו הוא) -- שלא הגיע אז לפני הימולו, למעלה משרש הנבראים,
משא"כ ,וירא", שהוא מורה, כנ"ל, על ראיית המהות דאלקות, הבאה ע"י התאחדותו עם הבורא ביחוד שלם, ולמעלתו זו הגיע ע"י שקיים מצות מילה.
,מעשה אבות סימן לבנים" : -- הרי מובן שישנה הוראה בכל הנ"ל לכל או"א [ובפרט כשהמדובר אודות ענין מילה שע"ז כותב הרמב"ם שכאו"א ,נמול כמו שמל אאע'"ה"]:
כמו אברהם, שבכל הליכותיו ועליותיו עדיין לא הגיע לשלימות העבודה,
הערות
- 1. -- כי זה גופא תשובה על טענתם : במלד אכים, כשנתגלה להם יותר מחוק הקצוב, אף שהגילוי הוא רק ,אצבעו קטנה" נתבטלו ממציאותם (ראה ד"ה והוא עומד תרס"ג ע' 9 (וראה גם סידור שם) שפירוש ,ושרפן" הוא שנתבטל מציאותם לגמרי, והוא כעין הפסד המציאות) ; משא"כ בנש"י, לא רק שאינם מתבטלים מגילוי בח" ,אצבעו קטנה", בחי' המל' שרש הגבראיםי אלא שביכולתם להמשיך ולקבל גם בח שלמעלה משרש הנבראים, והביטול שנעשה בהם מצד גילוי בחי' זו היא באופן שהם עצמם (גם כשהם במציאותם) הם כלים להביטול (עיין ד"ה והוא עומד שם ע' 9 ואילך).
- 9. ולשון הקטרוג שאינו מהול -- כי פיי המילה נעשה התהלך לפני -- הדבק בעבודתי ועומר על עמזו כשרוה"ק נצבת עליו (רש"י לך יז, אזג). וראה רמב"ם הלי יסוה"ת פ"ז ה"ו במעלות נבואת מרע"ה שה" לא ע"י מלאך כו' פנים אל פנים כו' עומד על עומדו שלם. ועד"ז בפיה"מ שלו הקדמה לפ' חלק יסוד ז'. מו"ג ח"ב פלייה, לט. ועייגייכ זח"א קע, סע"ב.
- 0. ראה ד"ה אמרת תרצ"ה פ"ד. מי העיר תשיג בסופו. ועיי' ג"כ ד"ה לך דשנות תרגייה, תרסייו, תרסייז, תשייב ותשייה.
- 1. וכמשנית בענין .קומי לך וגו' לכי לך" (שהש"ר ב, יג) בלקו"ת שה"ש דיה יונתי בחגוי הסלע (טז, ג ואילך). אוה"ת ד"יה לך לך (ע' תרפב>
- 2. נסמן לעיל ע' 44 הערה 4.
- 3. פיה"מ חולין ספ"ז. וראה בשיחה ב' לפ' לך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.